דִּבּוּק

*, ש"ז, — א) שה"פ מן דִּבֵּק:  והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים וכו' בשמוש חכמים בדבוק1 חברים ובפלפול התלמידים (אבות ו ה).  מפני שהוא (המיחם) עשוי פרקים פרקים והוא מתיירא שמא נתאכל דיבוקו והוא מוסיף מים (ירוש' שבת ג ו.).  איזהו דיבוק שמאלו תחת לראשי (מד"ר שה"ש ב ו).  לדבר על ענין דבוק האדם באשתו ולבאר משפטי חבוביהן ופרידותן (ראב"ד, הקד' בעלי הנפש).  —  ב) °דבוק רוח הקדש באיש: והנה עשה שמואל זה (להקריב קרבן לה') כדי להגיע אליו הנבואה והדבוק כי היו הקרבנות אמצעים עצומים לזה (ר"י אברבנאל, ש"א ז).  מדרגות הדיבוק אלהי עם בני האדם הם אחד עשר זו למעלה מזו (יוסף דון יחייא, ה' מגלות, הקד' שה"ש).  היא (נפש החכמה) יתר דבקה בו דבוק דיוקי מדביק אבריו זה בזה (ריב"צ, עולם הקטן ב ג).  ודבוק השכל הפועל באל ית' מצד שהוא מעלה ממעלות השכלים הנפרדים וכו' שמדרך הטבעי אין דרך בין הדבוקים הטבעיים ובין הדבוקים הרוחניים (שעה"ש לאבן לטיף כד).  והיא (התורה) כלי אשר באמצעותו יגיע הדבוק האמתי באומה הישראלית עם ה' יתברך וכו' ולזה החקירה האנושית להגיע אל זה הדבוק הוא דבר בטל (ר"י מפיסא, מנחת קנאות 94).  —  ג) בפרט °התחברות הככבים והמזלות זה לזה:  שבתי וצדק מתחברים מעשרים לעשרים שנה בחלק אחד מן הבתים ולראש עשרים במזל התשיעי לדבוק ההוא וכן משפטם עד שישלימו הי"ב בתים לי"ב דבוקים חזיונות הראב"ע.  אמנם הלבנה חגרה בעוז מתניה ותרץ ותתצב לפניו (לפני השמש) בכל מזל ומזל  שתי פעמים אחד בדבוקה ואחד בנגודה (ר"י אברבנאל, נחלת אבות א א ו).  תדע אדני המלך כי נמרוד המלך כאשר הגידו לו חכמיו וחוזיו וקוסמי זמנו בדבוק מורה על הולד בארץ נולד יחלוק בדתו ובדת עובדי הצלמים הלא פחד נמרוד על עמו וממלכתו שלא יפסידה (ר' קלוני', אגר' בע"ח ה ה).  דיני הדבוקים והסבובים וצומחי השנים והחדשים ודבוק המאורות והקבלה במולדות (שם).  ועם כל אלה הנמנעות הזריות שהתיכוני מניח יביא ראיה לדבריו מחלקיות הירחיים והשמשיים שהם מושגים בחוש ומהמצא במבטים מדבוק הכוכבים שהוא מסכים עם הנחותיו (ר"י אלבו, העקר' ד ב).  והחכם ן' עזרא ז"ל יש לו בזה דעת נכריה כי הוא רואה שזה השטן מבט ממבטי הככבים מורה זאת הרעה הבאה על איוב ויהיה לפי זה פי' ויהי היום יום שהיה זה הדבוק וזאת המחברת במערכת הככבים (אוהב משפט, באור' לאיוב א ו). ומולד הלבנה בחלק אחד כנגד גלגליה והדבוק הוא כהרף עין ולאלתר נפרדות זו מזו (קול יהודה, כוזרי ב כ).  



1 גרסת הערוך, ובנוסח': בדקדוק.

ערכים קשורים