° 1, ש"נ, מ"ר דְּבֵלוֹת, —  אחד ממיני המורסות, Geschwür; tumeur; tumour:  במורסות הנקראות דבילה בשד קאנון ג י ב.  או לחתל פתיחת מורסה הנקרא דבילה שיקול ממנו דבר רב שם ג יא ג ו.  שבפעולות כבדו יש חולשה מבלי ענין נראה ממורסה או דבילה שם יד ב א.  רוע המזג וחולשת הכחות ממין החלושיי ופתיחת הסתימה ובקוע הדבילה ודחיית המות ממין החזקיי כי הכח אם לא יחזק לא ידחה מוגלת הדבילה ומותר הדם הנפסד שם שם ד א. אך אותות הדבילה ובשולה ובקיעתה הנה כבר ידעת שם.  ואותו שיהיה לסבת מורסות עצרו הדם והפסידוהו ואינם דבילות הנה אותותם שיהיה שם מורסא ואין שם אותות קבוץ מוגלא שם.  וגם ימצא לפעמים רבות המורסות הנקראות דבלות גשמים דומים לאבן ולחול ולחרס ולעץ ולפחם ולעכירת השמן ולשמרי היין וזולת זה ממינים רבים פרקי משה ג.  הדבילות המתחדשות בתוך הבטן וביחוד בקרבים הנה הרפואות הלקוחות בבשמים מועילים להם מאד שם ט.  הרפואות הנאותות לכל הדבלות המתחדשות בכל הגוף שם.  וכשיהיו אותם הליחות אשר ביציאות בתוך קרום יקפם למחק דומה אז יקרא דבילה שם כג.  — ודִבְלָה:  הדבשנית והיא הדיבלה שבה לחה דומה לדבש קבוצי גלינוס, כ"י פריז.