דֹּבֶר

1, ש"ז, כנ' דָּבְרוֹ, —  שדה שמנהיגים שמה את העדר, Trift; pecage; pasture:  קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הַדָּבְרוֹ תהימנה מאדם מיכ' ב יב.  ורעו כבשים כְּדָבְרָם וחרבות מחים גרים יאכלו ישע' ה יז.



1 מן דבר במשמ' נהג.  בארמ' דַבְרָא, שדה, מחוץ למקום המושב, בערב' דַבר دَبْر במשמ' דומה לזה, אך כבר העיר פרנקל, כי זו מלה שאולה מארמית.

חיפוש במילון: