*, קל אינו נהוג.

— הִפע', *הִדְבִּישׁ, — נתקלקל, נולדה בו תסיסה: שאני נותן ברכה בשדה לא כנימה ולא רקבובות תכנס בפירות ולא יין מחמיץ ולא שמן מבאיש ולא דבש מדביש (ספרי עקב).  המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן (ב"מ לח.). שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש (סנה' קא:). חמורו של רבן גמליאל היתה טעונה דבש וכו' כשהדביש (שבת קנד:).