1 באשור' דִּגְלֻ, דבר שמתבוננים לו.

2 פרשו ראב"ע ורוב הקדמונים וכמו"כ רוב החדשים במשמ' נס, כמו א. דֶּגֶל משמ' ב. ותרגם Buhl : und sein Panier über mich ist Liebe. אבל, לו גם היתה להשם דֶּגֶל בעבר' בזמן הקדום משמ' נֵס, גם אז היה פרוש זה דחוק, מפני שאין זו מליצה טבעית בפי הרועָה, ומכש"כ שלפי מה שראינו קודם לא שמש כלל השרש דגל בעבר' הקדומה במשמעה זו, עי' הערה לא. דֶּגֶל. וכבר הרגיש בזה גם רש"י, ופרש דגלו קבוצתו, והוסיף שדגלני אליו, כנראה במשמ' משך. אך מליצה זו לא יותר טבעית מהמליצה במשמ' נס. והפרוש היותר נאה ויותר מספיק ויותר מתישב על מליצה טבעית הוא עפ"י משמ' הפעל דַגַלֻ באשור' שר"ל הביט והשקיף, ובפרט בהשקפה והבטה של השתאות והשתוממות. תִדַגַלֻ אַיַבוּת וּתִכַלֻ אפְרֻ, ר"ל יראו אויבינו ויאכל עפר. יִדַגַלֻ ר"ל הם מתבוננים ומשתאים. אַנַ דַגַלֻ כשַּׁת נשׁ, — להשתוממותו והשתאותו של העם כלו (Dict. Mus Arnold).