ב. דָּגַל

1, פ"י, פָעו' דָּגוּל, — שהכל מתבוננים אליו משתאים על יפיו וכיוצא בזה, bewundern; admirer; to admire: מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו דודי צח ואדום דָּגוּל 2 מרבבה ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחורות כעורב וכו' (שה"ש ה ט-יא.  — ואמר המליץ: הן רבבות אזנים קשובות לדברי ראש החוזים ולב אחד מאלף יבינם ואולם דובר צחות דגול מרבבה (א' מפו, אה"ל ח). 



1 עי' הערה 3 לערך ב. דֶּגֶל.

2 פרש ריב"ג: ענינו הרוממות והפרסמות כרוממות הדגל ופרסומו. ע"כ. וכעין זה גם רוב החדשים, מצין. אבל גם מליצה זו אינה טבעית בפי הרועָה, ובפרט שלא היתה כלל להמלה דגל בעקרה משמעה זו, ועי' בהערה להשם ב. דֶּגֶל

חיפוש במילון:
ערכים קשורים