°, ש"ז, — ממונה על הדגל1: קפץ שמעון בחזקת היד בכח אנשי הדגלן וחטף הנכסים ההם והוליכם אל ביתו (שו"ת לחם רב קסח).  וגזר הדיין שיתנו לתובע אחר הנהרגים ביד הדגלן לקונסו כי הוציא שם רע על החמר וכשהוליכוהו ליהודי לפני הדגלן הרגיש הדגלן שהדיין לקח שוחד מהרוצח ופטר אתו ונהפך נגד היהודי ואמר הדגלן ליהודי אל תירא וכו' הייתי חוזר על הכפרים של אדוני הדגלן וכו' ובהיות שאינם מהכפרים של הדגלן לא יכולתי לעשות להם דבר (שו"ת מהרשד"ס אה"ע קל"ו).