דָּגַר1, פ"ע, עת' יִדְגַּר, — דָּגְרָה התרנגלת על אפרוחיה, ישבה, רבצה עליהם לחמם אותם והגינה עליהם: שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה וְדָּגְרָה2 בְצִלָּה ישע' לד יה. קרא דָגָר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ירמ' יז יא. — ואמר המליץ: הרה ויולדת וגם דּוֹגֶרֶת עמנ' מחב' כ. — וגם התרנגלת על הביצים למען יבקע האפרוח, והשתמשו הסופרים רוב שמושו במשמעה זו האחרונה: ואווז של ישוב טוענת בצים הרבה ויולדת אותם ועוד ממלאת אשכול שלה בצים טובא ויורדת ודוגרת על כולן ערוך, ערך שחלא. ואיך יכרעו (הדבורים) ראשם כאלו הם עולות מן הרחצה ואיך יטילו בצים וידגרו וישנו עליהם ימי הסתיו והקור והגשמים ר' קלוני', אגר' בע"ח ד א. יבנו (הצרעות) בתיהם בקירות ובענפי האילנות כמו שיעשו הדבורים ויטילו בצים וידגרו לא יקבצו מזון בחורף ולא יאצרו דבר למחרתו שם ב. ולא תדגור הנקבה כי אם פעם אחת בשנה שער השמים ה א. התרנגולים ידגרו וימהרו לבוא למקום מנוחתם המיועד להם לכלוב או להלול שלהם כי ירגשו ג"כ כובד האויר קודם הגשם למודי הטבע, פרחי אויר. — ואמר המשורר: ביצים עזובות מצאה התרנגלת ותדגר ותחמם עדי המליטה יל"ג, בנים זרים. — ובהשאלה: ארץ עלולה שם לפנים קננה מינות ושמה כופרים דגרו, מהם במקצתם מתי מספר בלב עכור וחכמי הזמן עכרו ר' משולם בר"ש, בגנות מו"נ.
— נִפע', °נִדְגַּר, — שהה במקום חם ובמנוחה עד שנתהוה ממנו ולד: עשה לנקבה רחם כדי להדגר ולהזרה בתוכה הזרע חכמוני לר"ש דונולו, יציר' ה.
— הִפע', הִדְגִּיר, — כמו קל: היענה והיא מורכבת מעוף ובהמה וזה כאשר יתקבצו לה מהבצים ביותר תחלקם לשליש השליש תטמון בעפר והשליש תדגיר והשליש תעזוב לשמש ר' קלוני', אגר' בע"ח ה ג
1 בערב' משמש פעל דגר دجر במשמעות אחרת.
2 ת"י תרגם דגר כאן וכן ירמ' יז יא: דמכנש, וכמו"כ במשמ' זו השבעים. וכן ר"י קריש ואחריו גם ריב"ג, ומסתיעים מהמלה הארמ' דגורין שתרגם בו התרגום את השם צבורים מ"ב י ח. ומנחם פרשו במשמ' גִּדֵּל, והביא גם ריב"ג פרוש זה. אבל, אין ספק בדבר כי בזמן הגמרה יחסו לפעל זה משמע' רביצת העוף וישיבתה על אפרוחיה וביציה, ולכן אמרו כי אם קורא זכר רובץ על האפרוחים או על הביצים חיבים בשלוח הקן, מפני שנאמר בו דגירה חול' קמ:. וכן תרגם גם הירונ' בהפעל fovere ברומית שר"ל חמס ולחץ ללבו ולטף והגן, וגם ישב על הביצים. ונראה כי כך פרשו גם הגאונים, כיון שהערוך שרוב דבריו לקוחים מהגאונים, השתמש במלה זו במשמעה זו.