1, ש"ז, סמי' דְּגַן, כנ' דְּגָנִי, דְּגָנְךָ, — שם כללי להחטה, השעורה, וכיוצא בהם מתבואת השדה הגדלה בשבלים, Getreide; céréales; corn: ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דָּגָן ותירש (בראש' כז כח).  ארץ דָּגָן ותירוש ארץ לחם וכרמים (ישע' לו יז).  כַּדָּגָן מן הגרן וכמלאה מן היקב (במד' יח כז).  וקראתי אל הַדָּגָן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב (יחזק' לו כט).  שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דָגָן ברעב (נחמ' ה ג).  הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי יבש דברי ר"מ וחכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינין (נדר' ז ב).  מברכין על הדגן שהוא מן המובחר (תוספתא ברכ' ד יא).  — ובפרט *במדרגה השלישית לבשול החטה והשעורה, כשמלאה השבלת גרגרים: אם (עלו מן הזרע) עשבים יופך ואם אביב ינפץ ואם הביאה (השדה) דגן תדלק (כלא' ה ז).  — דְּגַן שָׁמַיִם, כנוי להמָּן: וימטר עליהם מן לאכל וּדְגַן שמים נתן למו (תהל' עח כד).  — וכנ': לכן אשוב ולקחתי דְּגָנִי בעתו ותירושי במועדו (הוש' ב יא).  וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דְּגָנְךָ ותירשך ויצהרך (דבר' ז יג).  נשבע יי' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דְּגָנֵךְ עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו (ישע' סב ח).  נתתה שמחה בלבי מעת במקור נדפס "מאת" דּגָנָם ותירושם רבו (תהל' ד ח).  ונתתי עשב בשדך לבהמתך שתהא גוזז ומשליך לפני בהמתך כל ימות הגשמים ואתה מונע ידך ממנה קודם לקציר שלשים יום והיא עושה ואיננה פוחתת מדגנה (ספרי עקב).  — ומ"ר: וכל מעשר תרומה וגם מבחר דְּגָנַיִךְ (קנות, ציון עטרת).  — ובהרחבה, לֶחֶם, Brot; pain; bread: לאמתם יאמרו (הילדים הרעבים) איה דָּגָן ויין (איכה ב יב).  ישראל נמשלו לחיטים שהם דגנו של עולם (פסיק' רבתי י).  — והשתמשו קצת הסופרים בשם זה ביחוד להמין הנקרא שפון: הדגן דומה לחטים בכל דבר בארכו במראהו ותועלתו לאדם רק שהקנה שלו הוא יותר ארוך וגם השבולת והגרעין הוא יותר דק וקטן משל חטים גם יבשלו מהדגן מין משקה הנקרא יין שרף אשר הוא חזק מאד ומשכר (ראש' למוד' א ז).  — °שבלת דגן, מין דג, עי' שִׁבֹּלֶת.

אביב.  — אלם, מאלמים אלֻמים.  — אֹרז.

גֹֹֹרן.

°דורה.  — דוּשׁ.  — דחן.  — דיש, דישה, מדושה.

°זון, זונים.  — זרה.  — זרע.

חטה.  — °חִטֵּי תירס.  — *חֲפוּרָה.  — חרמש.

טחן.  וכו'.

 ירקון.

כֻּסֶמֶת.

לֶקֶט. 

מגל, מגל קציר.  — מורג.

עמיר.  — עמר, עמרים.

צבתים.

קָמָה.  — קציר.  — קש.

ריחים.

שבלת, עי' במקומו. —  *שבלת שועל.  — שחת.  — שעורה. — *שפון.