דּוּנִי דָנִי

*, דבור של נַחש שהיה נהוג אצל האמורים לפנים:  דוני דני 1 יש בו משום דרכי האמורי תוספתא שבת ח, וגמ' סז:.  ועי' ערך *דַּן.


1 לא נתברר פרושו.  רש"י:  התחזקו חביותי.  אך אין יסוד לזה ואינו אלא השערה בעולם. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים