דַּוְקָא

*1, דווקא, תה"פ, — רק, בהחלט, כך ולא באופן אחר, nur, durchaus; seulement; absolument;exclusively, absolutely:  רב אשי אמר (צריך לגמור) באמצע שיטה דווקא (מנח' ל.).  — ומצוי מאד בתלמוד ומדרשים, ובכל הספרות, ונהוג גם בדבור העברי בא"י.



1 מן דוק בארמ' במשמ' דקדוק ועיון, צורה ארמית, אך נכנסה כבר בתוך הסגנון העברי בספרות ובדבור. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים