*1, ש"ז, מ"ר דּוּתים, דּוֹּתיּוֹת, — בור חפור באדמה תחוחה ובונים לו באבנים את דפנותיו: (המוכר את הבית לא מכר) לא את הבור ולא את הדות2 (ב"ב ד ב). התוקע לתוך הבור או לתוך הדות (ר"ה ג ז). נתנו (את התנור) על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן (כלים ה ו). — ואמר הפיטן: רבות חסדו, לבן ידידו, לנהגהו בכבדות, יחלצהו ויפצהו, יריצהו מבור וָדוּת (יוצר שבת ב חנכה, אשר יצר). — ומ"ר דּוּתִיּוֹת: ואעפ"י שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו אני מוכר לך לא מכר לא את הבאר ולא את השיח ולא את היציעין ולא את הדותיות ולא את המערות שבתוכו (תוספתא ב"ב ג א). מכונסים כגון מי גשמים בדותיות (ר"ח ביצ' לט.).
1 לא נתברר מקורו. בסור' חדותא, וכן בנוסח' גם בקצת מקומות בתלמוד חדות, ועי' ערך זה. וכבר אמר הוקוט שהעקר חדות, ונשתבשה ח בהא, וחשבוה להא הידיעה.
2 ושאלו רבינא ורב אשי: היינו בור היינו דות, וענו להם: אחד הבור ואחד הדות בקרקע אלא שהבור בחפירה והדות בבנין. ע"כ. ופרש רשב"ם: בחפירה בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בניין.