*, ש"ז, — שה"פ מן א. דָּחָה, כמו דְּחִיָּיה: יש דחוי אצל מצות (סוכ' לג.).  יש דחוי בדמים (קדוש' ז:).  ולענין כיסוי אינו כן לפי שאין דיחוי במצות (זבח' עח.).  כי התשמיש צריך שיהא בו דחוי השמאל (בעל הנפש לראב"ד כד:).  יפסיד כל חובו בדיחוי כל שהוא (מרדכי שבת רמז).  וכמו כן תנועת הבליעה ותנועת היציאה ר"ל תנועת דיחוי מותר היציאה (שער השמים ט).  שאין לדחות הדבר דחוי עולמי כי אם דבר נעדר ממנו האפשרות על הגיעו הטוב השלמות (נופ' צופ', מסיר ליאון ב יג).