*1, ש"ז, — כמו דּוּת, סהר בנוי על שטח הארץ להקוות בו המים: נתנו (את התנור) על פי הבור או על פי החדות2 ונתן שם אבן (כלים ה ו, ז א). החדות שבבית ומנורה בתוכו והפרח שלה יוצא וכפישה נתונה עליו שאם תנטל המנורה הכפישה עומדת על פי החדות (אהל' יא ח). חורי הבית העליונים והתחתונים והיציע והחדות והעלייה וגג הבד וגג המגדל בית התבן ובית הבקר ובית העצים וכו' (ירוש' פסח' א כז:). חדות הבנוי בתוך הבית וכו' אם תנטל מנורה והכלי המציל עומד ה"ז מציל על כל שבחדות וכלים שבין שפת הכלי ושפת החדות טהורים וכו' ואם היו כתלי החדות רחבים משל בית וכו' וכשם שמציל החדות בתוכו כך מציל בכתליו (רמב"ם טו"מ כא ז-ח).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 כך גרסת משנ' מנֻקד פרמה, והנקוד: הַחַדּוּת, ובמשנ' מנֻקד' כ"י אוקספ' והחָדוּת (REJ 1887, 273). וכן הגרסה חדות, בחית, בכל מקום בהלכ' פסוק' מר"י גאון, הלכ' ר"ה, ושם, הלכ' ממונ' וכן העיד הערוך בפרוש בערך דות: במשנ' כולם כתובים חדות. וכן הרמב"ם במקום המובא בפנים, ובנוסח' הדות. בסור' חדותא, לאצור בו חטה ושעורה בשדה: חדותא בחקלא דחטא ודשערא (בר עלי).