* 1, קל לא נמצא.
— פִע', *דִּחֵה, פ"י — דחה את בגדיו, פרשם ושטחם ותלם פרושים, auslegen, -hängen; étaler; display: המניח כליו בחלונות של אוליארין נעל וחתם אעפ"י שבא ומצא מפתח פתוח וחותם מקולקל טהור חותם שאמרו אפילו טיט אפילו קיסם המדחה2 כליו בחלונות של אוליארין טהורין מפני שהגויים נשאלים עליהן תוספתא טהר' ח ח.
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 כך הגרסה בדפוסים הקודמים. ובתוספתא מהד' צוק"מ המדחם, וכן במהד' וילנה החדשה. ור"ש משנה שם ז ז הביא תוספתא זו בגרסה חרש כליו במקום מדחה או מדחם, ואמר שם וז"ל: חרש כליו לא ידענא מהו ולפי הענין שהניחן בשינוי. ע"כ. הגר"א הגיה מדעת עצמו: נפרש כליו מחלונות, וזו הגהה חדה שאין לה על מה לסמוך. והנה מהענין בעצמו נראה כי יש פה פעל מיוחד בענין שימת הבגדים בחלונות של שמשי המרחץ, שהיא לא שימה פשוטה שהוזכרה קודם בהפעלת המניח, ובזה בודאי כון הר"ש בחוש הלשון שלו להאמת, שאמר: ולפי הענין שהניחן בשינוי. אך שתי הגרסות של הדפוסים המדחה ושל הכ"י המדחם מכריעות נגד הגרסה חרש שהיתה בידי הר"ש. וכבר נשא ונתן בריל Brülls Jahrb. VII, 110 בענין זה, ושער כי צ"ל דחס בסמך, ור"ל שם את כליו דחוסים זה ע"ג זה, וכן יסטרוב. אך אין זה שנוי מספיק באופן שימת הבגדים, שיגרום כ"כ שנוי בדין. ולכן יש להכריע לגרסת הדפוסים המדחה, ולפרש מדחה במשמעת הפעל הערבי דחי دحى, ר"ל פשט ופרש ושטח, כמו שהפורשים ושוטחים שטיח על הארץ, ורגלים לדבר שנתיחד בלשון העם לענין שטיחת ופרישת כלים ובגדים או תלייתם כשהם לא מקופלים, וזוהי גם כונת הגרסה שהיתה בספרו של הר"ש וצירך רק תקון קל פרש במקום חרש.