קל לא נהוג.

—  הִפע', הֵדִיב, — כמו הִדְאִיב: מכלות עינים וּמְדִיבֹת נפש (ויקר' כו יו).  — ואמר המשורר:  לך חרדו לבבות מצלעות, ואנחותם לחלמיש צור מְדִיבוֹת (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס לא).  ולא פגע סגור כי אם פתחו, ולא מצא צרור כי אם הֵדִיבוֹ (ר"י הלוי, זמן חסר).  מליה הנפשות משיבות, והלבבות מדיבות (ר"י חריזי, תחכמ' א).

— פִע' °דִּיֵּב, — כמו הֵדִיב: נוצריה (של התורה) הֻקדשו להתחיב, זוללו חוללו לְדַיֵּב, כי גבר האויב (ר"ש בר"י, יוצר שבת לפני שבוע', אלוה אקראך במחשך).  עמדה בראש מחנות האויב, עליצתיו להפג וחיליו לְדַיֵּב, על ראשו גמולו לחיב (יוצר שבת א חנכה, אודך).