דְּחַק

*, ש"ז, —  כמו דֹּחַק:  הילוך על ידי הדחק שמיה הילוך תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש (שבת ק:).  אין (הסוכה) התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה וכו' דיכולה לקבל ע"י הדחק (סוכ' י.).   אין מעברין את השנה לפני ר"ה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אותה (סנה' יב.).  מעשה שעשה רבי כר"א לאחר שנזכר אמר כדי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק (נדה ו:).  אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשוב לך בשעת הדחק  (אדר"נ ג).  ולא קבצנו בין שלש תנועות אלא ע"י הדחק  (כוזרי ב עח).  — ובמשמ' קושי בפרושים:  והדחקים שרמזת אליהם בפירושי על דברי הר"מ ז"ל ואמרת שהם נעדרים לפי הפירוש (שו"ת ריב"ש קצב).  — ובמשמ' °נגישה:  כל הצרות צרורות והדחקים דחוקות  (ברית מנוחה ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים