*, ש"נ, מ"ר כְּתִיבוֹת, שה"פ מן כָּתַב:  כתבו (את הגט) במחובר (לקרקע) תלשו וחתמו ונתנו לה כשר ור' יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש (גיט' ב ד).  כתיבה בשנים וחתימה בשנים חתימה בשנים כחה מיופה וכתיבה בשנים אין כחה מיופה (ירוש' שם ב מד.).  בזמן שהוא מעיד על הכתיבה ועל החתימה (שם נדר' א מד.).  משום דדרך כתיבה בכך וכו' (לכתוב ביד הימנית אבל בשמאלית) אין דרך כתיבה בכך (שבת קנ.).  שתהא כתיבה תמה (שם:).  כתב אות אחת בטבריא ואחת בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה (שם קד:).  מאימתי מוציאין (את הגט) לפירות ר' יוחנן אמר משעת כתיבה ור"ל אמר משעת נתינה (גיט' יז:). —  ומצוי בסהמ"א:  כך היינו מפרשין כתב עיקר הכתיבה היאך אדם יודע לחוק סימנין ואותות לדברים (תשו' הגא', הרכבי כט).  ומן הזריזות בכתיבה שאם יתקבצו למדין או נונין או קופין או כפין בשטה אחת שלא תהיה אחת קצרה מחברתה ולא ארוכה מחברתה (צוָאת ר"י אבן תבון לבנו).  חקק ר"ל רשם הלא תראה שהוא לא אמר ברא כי הכתיבה בכל האומות הם רשמים וחקיקות מונחים כפי ההסכמה בין ב"א להורות בהם על המאמר (דונש בן תמים, פי' יציר' כג.). —  ואמר המשורר בהשאלה:  ומימי שחרות דודי דבקים בדודיך כמו דבק רגבים, ובדיו החלבים נכתבו על קרבי מן ימי ינוק חלבים, ולא יוכל זמן למחות כתיבת דיו חלב עלי לוח קרבים (ר"ש הנגיד, אבא חסאן). —  *וכמו כְּתָב:  שבעים זקנים כתבו התורה לתלמי המלך כתיבה יונית (מסכ' ס"ת א ח). —  ןביחוד °כנוי לכתב המרֻבע, כתב האשורי:  ומה שאנו קוראין שאר הכתב כתיבה גם זה מטעותי האשכנזים שמקצרים בלשונם כי שמה כתיבה אשורית לפי שהעלו אותו עמהם מאשור לפי דעת רז"ל גם יש יהודים רבים שקוראים אותה כתיבה מרובעת ואנחנו קוראים אותה כתיבה לבד ומניחים (המלה) אשורית או מרובעת כדי לקצר הדיבור (ר"א בחור, מכתב אליהו, כ"י ביה"ס חכי"ח). —  °כְּתִיבָה וחתימה טובה, מטבעת ברכה מאדם לחברו אצל קצת היהודים בפרט בימי ראש השנה. —  ובלשון הדפוסים וכדומה, דברים כתובים על גליון לסדר אותם באותיות הדפוס.