ב. דָּלָה

קל אינו נהוג.

— פִע' דִּלָּה1, — דִּלָּה אותו, התנהג אתו בחסד, ברחמים, ברך בנעם, Jem. milde behandlen; traiter qqn. avec doucer; treat a person with kindress: ארוממך יי' כי דִלִּיתָנִי2 ולא שמחת איבי לי יי' אלהי שועתי אליך ותרפאני יי' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור (תהל' ל ב-ד). — דִּלָּה את פלוני מחלי, הקימו והצילו: מחרב הצלתנו, ומדבר מלטתנו, ומחלים רעים ונאמנים דִּלִּיתָנוּ (תפל' שחרית, נשמת).



1  ערב' דַאלַי دَالَى, ובסור' דלי הציל. ועי' הערה שלקמן.

2 פרשו רוב הקדמונים במשמ' הרים, הוציא מן הבור. ואעפ"י שהמשורר מדבר אח"כ על העלאה מן שאול, ולא עוד אלא שקרוב הדבר שהמלה חייתני בפסוק ד: חייתני מיורדי בור, היא משובשת במקום דליתנו, אעפי"כ נראה כי הפעל דליתני שבראש המזמור הוא במשמעה הכללית שיש לו גם בערב', ועי"ז כל המליצה יותר נמרצה.

חיפוש במילון: