ב. דַּלָּה

1, ש"נ, — א) השערות הנופלות ומכסות את המצח, Stirnhaar; toupet; fronthair: ראשך עליך ככרמל וְדַלַּת2 ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים (שה"ש ז ו). — ואמר המשורר: עפרה אט על עבד יצעק בכאב נפש למאד דלה, נבהל בראות מראה שמש יאור תחת אפל דַּלָּה (רמב"ע, תרשיש ד). — ואמר המליץ: מחלפות ראשי חמודות כזהב ודלתם כארגמן נדלדלו ופרצים תצאנה (אבן בחן יא). — ב) בהשאלה, חוטי האריג שבהם האריג קשור אל הכבד, Trum; trome; thrum: קפדתי כארג חיי מִדַּלָּה3 יבצעני מיום עד לילה תשלימני (ישע' לח יב)



1 בערב' טֹרַה طُرَة השערות היורדות ומכסות את המצח.

2 כל המפרשים פה אחד פרשו מלה זו במשמ' שערות, וכן התרגומים.  הירונ' coma. והוא מוכרח מענין הפסוק, וכמו שגם החלק השני מדבר בהשערות: מִלֵּךְ או מַלּךְ, במקום מֶלַך, המל שלך, ועי' ערך מל וערך רהט.  וסוברים כי נגזרה מלה זו מן דלל במשמ' תלייה למטה, אך אין משמעה זו לדלל כ"א לדלדל.  ורש"י גזרו מן הדלה, ואמר שערות שמודלות על הראש, וגם זה דחוק.  ונראה כי זו מלה מיוחדה מן שרש אחר, ובערבית טֹרַח, בחלוף האותיות הרגילות, וע"י גזרה זו נקבע גם איזה חלק מהשערות קראו בשם דלה, והן השערות שבשפת הפדחת שיורדות ומכסות את רום המצח, לפי המנהג בארצות המזרח.

3 ריב"ג ואחרים פרשו דַלה במשמ' כחישות ורזון, אך רוב החדשים הסכימו כי פרושו הוא כרשום בפנים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים