דְּלִיּיָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן א. דָּלָה:  דבדלייה אחת מושך הרבה לצורכו (תוספ' שבת קכב.).  שאיבה מן הנהר ודלייה מן הבור (המליצה לר"ש בר"ש, ככר 17).  כי דליתני אתה בכחך זאת הדלייה והעלייה הנוראה חלף העלייה שהיה מעלה אותי הרשע על העץ (מגי' ספר לרשב"צ דוראן קנ.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים