דָּלִיל
* 1, ש"ז, מ"ר דְּלִילִים, — פתיל דק: היה דליל2 קשור ברגליו (של התרנגול) או שהיה מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק (ב"ק ב א). דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאליו פטור קשרו אדם חייב (גמ' שם יט:).
1 לא נתברר מקורו.
2 כך הגרסה בכ"מ, אך רש"י הביא גרסה דלי, וכן גרסת כ"י (ד"ס).