°, ש"נ,  —  א) עי' דְּלֵקָה.  —  ב) שה"פ מן א. דָּלַק.  —  ג) דבר דולק, חתיכת עץ דולק:  והאשה ההיא קמה בעוד לילה ובני הבית שוכבים ולקחה בידה דליקה אחת מהעצים ונכנסה לחדר הפנימי ושרפה הבגדים ההם בפשיעותה כי אחזה בהם האש מהדליקה שהכניסה בידה  (שו"ת תשבץ ד א).