דְּלִיפָה

°, ש"נ, — שה"פ מן דלף: וקורים אותו החלל (שבין שני הקרויים) בית הדליפה על שם הדלף כדי שאם יטיף הקירוי העליון יעמדו המים באותו החלל (פי' הרמב"ם, מדות ד ו).  — ובהשאלה: ידלף הבית ענין רעף ונטף הם ודליפת הנפש בכיתה מתוגה כמו במסתרים תבכה נפשי (מנחם, דלף). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים