°, ש"ז, — שה"פ מן דִּמָּה במשמ' דמיון שני דברים זה לזה: אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  הרחקת ההגשמה והסרת הדמוי וההפעליות מהשם (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  בתארים מרחיקים ממנו יתעלה הדמוי והאיוך (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  כתבו החכמים ששם נביא נאמר על משה ועל זולתו מהנביאים בשתוף השם וכו' ולא אמר אדם שיהיו נקראים נביאים בשם מוסכם בדמוי שוה (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  וכמו שאליהו נתדמה למרע"ה בצד מה מהדמוי וכו' ככה עזרא הסופר נתדמה ג"כ למרע"ה בהרבה מהדמויים (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  והנה ידמה שיהיה זה (הוית העולם יש מאין) אפשר וכו' אלא שזה הדמוי כאשר הושתכל בו לא התבאר ממנו שיהיה אפשר שיהיה הגשם מלא גשם במוחלט (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  ודימוי מקצת על המקצת (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  והנה על הדימוי השלישי הוא מבואר שזכרה התורה התוארים הגופיים תמיד וכו' על הדימוי השני אמר ושכנת בתוך בני ישראל (ר"נ גאון, ברכ' נו:).