°, ש"ז, — שה"פ מן דִּמָּה במשמ' דמיון שני דברים זה לזה: אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה (ר"נ גאון, ברכ' נו:).  הרחקת ההגשמה והסרת הדמוי וההפעליות מהשם (מו"נ א לה).  בתארים מרחיקים ממנו יתעלה הדמוי והאיוך (שם נב).  כתבו החכמים ששם נביא נאמר על משה ועל זולתו מהנביאים בשתוף השם וכו' ולא אמר אדם שיהיו נקראים נביאים בשם מוסכם בדמוי שוה (ר"י אברבנאל מ"א יט).  וכמו שאליהו נתדמה למרע"ה בצד מה מהדמוי וכו' ככה עזרא הסופר נתדמה ג"כ למרע"ה בהרבה מהדמויים (הוא, הקדמ' נחלת אבות).  והנה ידמה שיהיה זה (הוית העולם יש מאין) אפשר וכו' אלא שזה הדמוי כאשר הושתכל בו לא התבאר ממנו שיהיה אפשר שיהיה הגשם מלא גשם במוחלט (רלב"ג, מלחמ' ה' ו יז).  ודימוי מקצת על המקצת (תשו' דונש על רסע"ג 102).  והנה על הדימוי השלישי הוא מבואר שזכרה התורה התוארים הגופיים תמיד וכו' על הדימוי השני אמר ושכנת בתוך בני ישראל (חזות קשה, ר"י עראמה ו).