דְּמוּת

1, ש"נ, מ"ר דְּמוּיוֹת, וגם דְּמוּתיּוֹת, דְּמוּתים, — א) צורה דומה לצורה אחרת, Abbildung; image: ביום ברא אלהים אדם בִּדְמוּת אלהים עשה אתו (בראש' ה א).  ויולד (אדם ילד) בִּדְמוּתוֹ כצלמו (שם ג).  ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כִּדְמוּתֵנוּ (שם א כו).  כל יהודי שאין עוסק בפריה ורביה וכו' כאילו ממעט הדמות (יבמ' סג:).  — והצורה בכלל: ואל מי תדמיון אל ומה דְּמוּת תערכו לו (ישע' מ יח).  ומתוכה דְּמוּת ארבע חיות וזה מראיהן דְּמוּת אדם להנה (יחזק' א ה).  וּדְמוּת פניהם פני אדם (שם י).  וּדְמוּת החיות מראיהם כגחלי אש בערות (שם יג).  ועל דמות הכסא דְּמוּת כמראה אדם (שם כו).  מראה שלישים כלם דְּמוּת בני בבל (שם כג יה).  והנה כִּדְמוּת בני אדם נגע על שפתי (דני' י יו). וּדְמוּת בקרים תחת לו סביב סביב (דהי"ב ד ג).  הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה (יומא לה:).  דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי (שם סט.).  א"ר נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בהר גריזים שהיו עובדין אותה (חול' ו.).  יצתה בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל (ב"מ נח.).  לפיכך היא (הנשר) פורחת למעלה לרקיע שלא ישיגוה אויביה ויהרגוה ויבטל דמות מבריותיו של הקב"ה מן העולם (א"ב של ב"ס).  כי יוצר כל העולמים אין לו דמות כל עקר (ר"י ברצלוני, פי' יצירה א).  אין לו דמות הגוף ואינו גוף (יגדל אלהים חי).  — ודברים לא בע"ח: וּדְמוּת ידי אדם תחת כנפיהם (יחזק' י כא).  וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דְּמוּת המזבח (שראה בדמשק) ואת תבניתו לכל מעשהו (מ"ב יו י).  כמראה אבן ספיר דְּמוּת כסא (יחזק' א כו).  כמראה דְּמוּת כסא נראה עליהם (שם י א).  דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה (ר"ה ב ח).  — ב) כמו תה"פ, מה שדומה לדבר מה, ähnlich; ressemblant; ressembling: קול המון בהרים דְּמוּת עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים (ישע' יג ד).  חמת למו כִּדְמוּת חמת נחש (תהל' נח ה).  — ומ"ר *דְּמוּיוֹת: מפני מה כל דמויות שבעולם בים חוץ מדמות שועל שאינו בים (א"ב של ב"ס).  כמה דמויות נדמיתי לכם בים נדמיתי לכם כגבור וכו' אמר הקב"ה לישראל לא נדמיתי לנביאים דמויות הרבה כשאמרו לך (פסיק' רבתי לג).  מעשה חושב שני פרצופים שני דמויות אחד מכאן ואחד מכאן ומעשה רוקם דמות אחד פרצוף אחד (ילקוט שמות תכב).  — ואמר הפיטן: חבת ישראל גרמה ענין הַדְּמוּיוֹת, והשם מוכיח מלהרהר בשתי רשויות (יוצר שבת א אח"פ, יי' זין עטה).  כי האותיות ביוצאם מן הפה ויפקידם ויניחם באויר פלחוהו כפלח ונתחדש ממנו דמויות מכוונות מפורדות מבוארות כנגד כח כל אות מהן (הריקנטי וירא).  כל עול ורשע ושקר וכזב וכו' ובמות ואשרות ותמונות כל סמלות ודמותות ותבניתות כל אלה התועבות תלויות בדבור השני (ליקוטי קדמ', נספח 5).  — °ודמותים2: גוף הגלגל אי אפשר בו שיקבל דמות ואפשר שיראה עם הצחות בלילה באויר אדמימות ודמותים משונים (מ' אלדבי, ש"א ב ג). 



1 משקל כְּסוּת, שְׁבוּת, פְּדוּת.  והנה פסל לגרד צורה זו ואמר שלא היתה כלל במציאות בחיי הלשון, וגזר שחכמי בית המדרש בדוה, ועקר הצורה היא דִמְוַת: Ein Singular דמות hat in der wirklichen Sprache nicht exist. דמותא ist ein der Judenschule, nicht den Juden oder gar den Israeliten abgeborgtes Lehnwor (P. de Lagarde, Übers.  üb. die etc.  Nomina § 19) אבל, קורי עכביש כאלה יכול לטוות רק מוחו החריף של לגרד, וכבר באר ברט (Barth, NB § § 76 d, שם 79 f, שם 260 c) דרך התהוותה של צורה זו, ותתבאר במבוא המִלּון, חלק הדקדוק.  

2 כמו זנותים.           

חיפוש במילון:
ערכים קשורים