*, ש"ז, —  א) שה"פ מן דִּמַּע:  שכשם שאימת שבת על עם הארץ כך אימת דימוע על עם הארץ תוספתא דמאי ה ב.  נפל מריבוא לתוך שלשה ומשלשה למקום אחר ספיקו מותר מפני שספק דימוע שם תרומ' ה י.  זאת אומרת ספק דימוע כספק תרומת מעשר של דמאי ירוש' דמאי ה כה.. חלה בזמן הזה דרבנן וכו' דמוע דרבנן נדה מז.. תרומה שניטלה מן הדימוע מאחר שיש בהן חולין של בכורים עם הטבל של תרומה רגמ"ה תמור' ד..—  ב) צמח1 : ואלו הן מיני דשאים הקינרס והחלימה והדמוע והאטד ירוש' ברכ' ו י:. —  ג) °הזלת הדמעות:  רעדה תאחוז כל שומע שמוע, ותזל כל עין דִּמּוּעַ, ונהפך לאבל כל שעשוע, על הריגת רבי אלעזר בן שמוע אלה אזכרה מוס' יוה"כ.