א. דָּמָה

דָּמִיתָ, דָּמְתָה, אֶדְמֶה, יִדְמֶה, דְּמֵה, דְּמִי, דְּמֶינָה, — א) פ"ע, דָּמָה אל פלוני, לפלוני, היה כמו פלוני בדבר מהדברים, ähnlich sein; bessembler; be like: כל עץ בגן אלהים לא דָמָה אליו ביפיו יחזק' לא ח, לא היה יפה כמהו.  זאת קומתך דָּמְתָה לתמר שה"ש ז ח, שהיתה גבוהת קומה כמו התמר. אל מי דָּמִיתָ בגדלך יחזק' לא ב. אל מי דָּמִיתָ ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן שם יח. ברושים לא דָמוּ אל סעפתיו שם ח. — וברוחניות במוסריות: כסדם היינו לעמרה דָּמִינוּ ישע' א ט. דָּמִיתִי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות תהל' קב ז. דּוֹמֶה דודי לצבי או לעפר האילים שם יז. כי מי בשחק יערך ליי' יִדְמֶה ליי' בבני אלים תהל' פט ז. למי תדמיוני ותשוו ותמשלני וְנִדְמֶה ישע' מו ה. — דומה יפה, נאה, נראה כמו נאה: מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה יפה תענ' כד:. כוחלת נותנת כחול בין עיניה כדי שדומות נאים רש"י מו"ק ט:. — ב) פ"י, ראה בדמיונו, חשב, צִיֵּר לו, sich vorstellen; se repésenter; to imagine: הנוה והמענגה דָּמִיתִי1 בת ציון אליה יבאו רעים ועדריהם ירמ' ו ב-ג. משל למלך שעשה סעודה והזמין כל האורחים והיה אוהבו מיסב ביניהם והיה דומה ליטול מנה יפה שם ראה נג. בשעה שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר דומה אני שהותר לי נדרי שם פנחס קלד. שכך אתה דומה שאין כאן אדם שיודע שמועה והזהיר ויקרא. — וגם לרבים דומה ביחיד במשמ' בדבר דומה כאלו: משה אמר להקב"ה רבש"ע עבירה עברתי תכתב אחרי שלא יהיו הבריות אומרות דומה  שזייף משה בתורה ספרי ואתחנן כו. אמרה לו בבקשה ממך המלך הודיע סרחוני שלא יהיו בני המלך אומרים דומה שנמצא בה דבר ניאוף שם. הרי שהיה חולה ומוטל במטה ואמרו לו נכסיו למי אמר להן דומה שאשתי מעוברת עכשיו שאין אשתי מעוברת נכסי לפלוני ב"ב קמז.

— נִפע', *נִדְמָה, —  א) נראה דומה, gleich erscheinen; paraître comme; to appear like: צדיקים נדמה (יצר הרע) להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה סוכ' נב.. אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה שבת קנא:. שלחה מלכות הרשעה אצל גסטרא של בית פעור הראנו היכן משה קבור עמדו למעלה נדמה להם למטה למטה נדמה להם למעלה סוט' יד.. מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם ב"מ פז. כתלמיד חכם נדמה לו (המלאך ליעקב) חול' צא.. לא נדמו (המלאכים) לו אלא לערביים קדוש' לב.. — ומצוי השמוש בספרות. — ב) *ש"ז, עי' ערך *נִדְמֶה.

—  פִע', דִּמָּה, — א) ראה בדמיונו, חשב, הִתְכַּוֵן, sich vorstellen, gedenken; se représenter, penser; to imagine, to think: ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דִּמּוּ להרג ואת פילגשי ענו ותמת שופט' כ ה. נשבע יי' צבאות לאמר אם לא כאשר דִּמִּיתִי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום ישע' יד כד.  והיה כאשר דִּמִּיתִי לעשות להם אעשה לכם במד' לג נו. אלה עשית והחרשתי דִּמִּיתָ היות אהיה כמוך תהל' נ כא. והוא לא כן יְדַמֶּה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט ישע' י ז. דִּמִּינוּ אלהים חסדך בקרב היכלך תהל' מח י. הרי שגזרו בית דין גזירה ודימו שרוב הקהל יכולין לעמוד בה רמב"ם ממרים ב ו. ולא ידעו משפט ישראל ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום שם מלכ' ו ה. — וְדִמָּה בנפשו: אל תְּדַמִּי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים אסת' ד יג. וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה גיט' יט.. — דִּמָּה לאיש, זמם עליו זממים רעים: האיש אשר כלנו ואשר דִּמָּה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל ש"ב כא ה. — °כֹּח הַמְּדַמֶּה, הכח הנפשי, הסגולה שיש לו להשכל לְדַמּוֹת לו דברים, לציֵרם ולראותם ברוחו, בדמיונו: דמיון והוא כח המדמה אשר בפי החכמים תמיד וכו' ודע שמן הכח המדמה הזה יבאו שלשה עניינים האחד הוא השגת תכונת המוחשים והרכבתם קצתם על קצתם בעת ההרגש והשני שמירת המוחשים ושמירת הרכבתם בדמיון אחר העלמם מן החושים וממנו הזכרונות והג' הוא שמתעורר להרחיק הדבר המזיקו ולכוין אל הנאות לו רוח חן ב. וכן כח המשער אשר באדם שישיג בו עתידות עצומות הוא משלמות כח המדמה וכבר הודיעך הרב המורה צדק ז"ל כי שלמות כח המדמה יצטרך לענין הנבואה וכו' ואף הדברים שאינם גשמיים הוא מדמה אותם גשמיים כמו הקוים והנקודות שם ד. כח פנימי שלישי הוא מדמה ומחשב כי הוא בבעל חיים מדמה ובאדם מחשב אמונה רמה א ו. הכחות הנפשיות כמצייר והמדמה והכחות שאינם גשמיים העקר' ב לא. כי הצורות הדמיוניות אשר מהם תחלקנה המושכלות תתקלקלנה ויוסר רשמם מכח המדמה או החוש מעשה אפוד יט. — ב) דִּמָּה דבר לדבר, בדק שני דברים אם הם דומים זה לזה, או חשב או החליט שהם דומים זה לזה, vergleichen; comparer; tp compare: לססתי ברכבי פרעה דִּמִּיתִיךְ רעיתי שה"ש א ט. מה אעודך מה אֲדַמֶּה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון איכ' ב יג. שאל ואמר לו הלכה למעשה ילך ויעשה מעשה ובלבד שלא ידמה וכו' שלא ידמה בטריפות ב"ב קל:. — ג) עשה, הראה דמיונות, משלים: ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אֲדַמֶּה הוש' יב יא. — °דִּמָּה בפניו, עשה באופן שנדמה לו כאלו: האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה רמב"ם ע"ז יא

— פֻע', * דֻּמָּה, בינ' מְדֻמֶּה, מדומה, ועם כ הדמיון כִּמְדֻמֶּה, — ודבור קבוע כִּמְדֻמֶּה אני, כאלו אני מְדֻמֶּה, כאלו אני רואה שהוא דומה, אני חושב, כך דעתי, est scheint mir; il me paraît; it seems to me: אמר ר"י פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' עקיבא ואחר ר' אליעזר בן עזריה והגיע זמן קריאת שמע כמדומה אני שנתייאשו מלקרות מפני שהן עסוקין בצורכי ציבור קריתי ושניתי ואח"כ התחילו הן תוספתא ברכ' א ב. כמדומה אני שאתם נכוים בפושרים עכשיו אי אתם נכוים אפילו בחמי חמין גמ' שם טז:. אמר להן (הורקנוס) לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה סנה' סח.. צהבו פניו של יוסף הבבלי אמר לו (ר"א בן שמוע) יוסף כמדומה אני שלא כיווננו שמועתינו עד עתה מנח' יח.. כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים שם פה:. ואמרה באונס השינה נתגלה הטלית ונתכסיתי בטליתו כמדומה אני שהוא טליתך שו"ת הרי"ף עג. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך תענ' כג.. — כמדומה לי, כמדומה הייתי: כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו יבמ' ט.. — °יְדֻמֶּה הדבר, שידַמו אותו, יראוהו בדמיון: וכדי שלא ידומה בזה שום שניות חלילה אמר במתן תורה וידבר אלהים העקרים א יא. כי אין ראוי למנות עקר אלא מה שלא ידומה תורה אלהית זולתו שם טו. גם תתן שלמות בכל מה שידומה שהוא שלמות שם ח. שהמקרה הוא לפי דברי אריסטו מה שאפשר שידומה שימצא ושלא ימצא ושיפסיד ועם כל זה ישאר נושאו קיים תגמ' הנפש ב. שיש אל הנמנע טבע קיים אצל השכל האנושי ולא ידומה בטול העבר שיהיה רמ"ע מפאנו, חקור דין ד ט. תורת השם תמימה לא ידומה עליה תוספת ולא חסרון מרפא לנפש, רפאל מנורצי יח.. כי מה שידומה לאדם שהוא טוב ואינו כן כי לפעמים יחשב האדם בדבר מה שהוא טוב ובסוף הטוב ההוא ימצא הרע נמשך אליו שם לח:. הזמן איננו המשך המדומה אלא המשוער בתנועת הגלגל העקר' ב יח. האיש החפץ חיים ישנה וישלש במדות הטובות ועיון המושכלות עד ישוב המדומה מושכל והחטוף מורגל נוה שלום ז א. — °דברים מְדֻמִּים, שאינם במציאות, רק בדמיון כוזב: הלובן והשחרות ויתר המראות וכן הקוים והשטחים (שאין להם מציאות אלא בדמיון) הם הדברים המדומים כמו שהצורות הן מושכלות רוח חן ה. ובאיזה דבר יובדל בין המדומה והמושכל ר"י אברבנל, מפע' ה' ד א. וכן הקוים והשטחים נקראים מדומות כמו שהצורות הן מושכלות שער החכמים יא. וכל זה חולק על דעת התורה כי יצטרכו לומר שהמלאכים שמשתלחים לבני אדם הם עניינים מדומים לא דברים אמתיים בעצמם העקרים ב יב. היות המקומות והצורות או הוויים מוחשים או מדומים כאשר יבואר אריה מודינא, לב האריה א ט. כשישיג (האיש המלומד) טוב גדול מטובות העולם והם אשר יקראו הפלוסופים טובות מדומות לא יחרד עליו בשמחה רבה רש"ט פלקיירא, צרי היגון ג. שהם (העושר והכבוד) דברים עקריים לרוב ההמון הרודפים אחר הקניינים המדומים אורח חיים, רפאל מנורצי כ:. ראיתי רוב העולם רודפים אחרי הצל והמדֻמה שד"ל, אגר' פג.

— הִתפ', הִדַּמֵּה במקום הִתְדַּמֶּה, עת' אֶדַּמֶּה, — דִּמָּה את עצמו, חשב שהוא דומה לפלוני, עשה שיהיה דומה לפלוני: ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה וכו' אעלה על במתי עב אֶדַּמֶּה לעליון ישע' יד יג-יד. — °וְנִתְדַּמֶּה, מִתְדַּמּוֹת: ומיני השמות המוסכמות המתדמות וזולתם נמנעות מלהצטרף אליו באמת רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב. שכל הנהגותיהם (של ישראל) מיוסדות על יחוד השם יתעלה לפי שמתדמים אליו בכל מעשיהם אגר' הרמב"ן בענין הזווג א. וכמו שאליהו נתדמה למרע"ה בצד מה מהדמוי וכו' ככה עזרא הסופר נתדמה ג"כ למרע"ה בהרבה מהדמויים הקד' ר"י אברבנל, נחלת אבות. ויבאר במה תוכר הדת האלהית מן הדת המזוייפת המתדמה באלהית העקרים, פתיחה. במה יודע אם הדת ההיא אלהית באמת או אנושית ומתדמה באלהית שם א כד. רשאי בן ברית להשתנות להתדמות בבגדיו לגוי שו"ת תרומ' הדשן קצז. —  °גוף מתדמה, שכל חלקיו דומים: כי הוא טבע אחד פשוט ומתדמה ואין בו הרכבה כלל ר"י אברבנל, בראש' ויעש אלהים את שני המאורות. — °מתדמה החלקים, שחלקיו דומים ושוים זה לזה: מתדמה ושוה בכל חלקיו שם, יהי רקיע. ואין צורה מתדמית בכל חלקיה בלתי צורה כדורית וגלגלית השמים והעולם לאבן סיני י. אחר שנשלמו העליונים הוכנו היסודות לקבול צורות המתמזגים מתדמי החלקים רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד. וכן שאר הצורות הפשוטים והמתדמים החלקים אשר יתחלקו בהתחלק הגוף וכו' וזה אינו מתחלק כגשמים הפשוטים והמתדמי החלקים שם טוב, מו"נ ב, הקד' יא. — °והמזון ביחס להגוף, יתעכל ויהפך ויהיה דומה לו, ויהיה בשר ודם: כל מה שירד על הגוף (מזון ורפואות וכדומה) וכו' אם שיתדמה לגוף ואם שלא יתדמה ואשר יתדמה לו הוא המזון במוחלט קאנון א ב ב טו



1 י"א במשמ' השמדה וכליון, אך אין זה מתישב על ענין המליצה.

חיפוש במילון: