דְּמִי
1, ש"ז, — רק בחבור עם ימים, בִּדְמִי יָמַי, במשמ' באמצע ימי החיים, בעצם תקפם: מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו אני אמרתי בִּדְמִי2 ימי אלכה בשערי שאול (ישע' לח ט=י).
1 עי' הערה שלקמן.
2 תרגום: בדון ימי. במשמ' דאבון. השבעים: במרום ימי, כמו מליצה, בצהרים של ימי. רסע"ג בטראטה איאמי, ר"ל בטריוּת ימי, בלחלוחיהם. וכן ראב"ע ואחרים אך כל זה בלי יסוד מספיק, והוא דחוק. ואולי היה כתוב בחצי במקום בדמי. עכ"פ, לפי הנוסחה המקולקלה השתמשו במליצה זו הסופרים.