ש"ז, — שקט ומנוחה, Stille, Ruhe; tranquillité; quietness : על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את יי' אל דֳּמִי לכם ואל תתנו דֳמִי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ (ישע' סב ו-ז).  אלהים אל דֳּמִי לך אל תחרש ואל תשקט אל כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש (תהל' פג ב-ג).  — ואמר המשורר: ליל נגרו עיני כאלו הַדְּמִי בשכיר עמידת כוכביו לקחו (רשב"ג, שירי שלמה, דוקס יא).  צר לי על חושקים יבטחו בדמעה וביום כאב על הַדְּמִי ישענו (רמב"ע, דיואן).  בטרם רגבי הנדודים בחברת הידידים דבקו, ועפרות החברה למוצק הפרידה הוצקו, ועד לא העליצות בכור הדמי נמקו, ובנות התקוה נזמי החברה לא התפרקו (ר"י חריזי, תחכ' טז).  מדמעות עיניכם בעדי שחדו אל תתנו דמי לו עד יגדור הפרץ אל תתנו דמי לו עד יגזור אמר כי גם היום יעל שמים (יל"ג הוי אח).  — ובסמי' דְּמִי, °דמי הלילה, השקט והמנוחה של הלילה, ואמר המשורר: הוי הרי אבל הרי בגלבע, אל לכם אור יומם אל אור השמש, ושכנכם הרעם ראשכם יריע, וברקים יכוכם בִּדְמִי ליל אמש (יל"ג אדו"מ ט).