*, פ"י, —  מעך בחזקה, כתש ושבר, zermalmen; écraser; to crush:  אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב דחפו דחקו חנקו בעטו דעכו מנין ת"ל בידו מכל מקום (ספרי מסע' קס).  אותם שדועכים העון ברגליהם בעקביהם ((מדר' תהל' נא)).

— * נפע, * נִדְעַךְ:  באו והסתכלו במצרים עשר מכות בלבד הבאתי עליהם ולא יכלו לעמוד בהם אלא נדעכו והלכו להם (פסיק' רבתי לה).