*1, שם כתב העברי העתיק, Benennung der althehr Schrift; nom de l'ancienne écriture hebr.; name of the old heb. script : רבי אומר בתחלה בכתב זה (כתב אשורי) ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לדעץ2 כיון שחזרו בהן החזירו להם (סנה' כב.). שניתנה תורה בכתב עברי שהוא רעץ והוא הכתב שהחזיקו בו הכותים וכו' וכיון שחטאו נהפך להם לדעץ (תשו' הגא' הרכבי שנח).
1 עי' הערה לקמן. —
2 בנוסח' כתוב לרועץ. והיתה גרסה זו גם בספרי ר"נ בעל הערוך, שהביא השם הזה בערך רעץ ופרש במשמ' צער. אך כבר הזכיר שם ר"נ בעצמו ס"א שגורסים דעץ בדלת, וזו היא גרסת ר"ח. ואעפ"י שבפרושו הנדפס בש"ס וילנה נדפסה המלה לרועץ בריש, ברור הדבר שזה שבוש וצריך להיות לדועץ בדלת. כיון שהוא מפרש מלה זו עפ"י התרגום ויצג ודעץ. וכן היתה גרסת הגאון כמו שנראה מדברי תשו' הגאונ' שהובא בפנים. ויש ראיה עוד יותר קדומה, כמעט מזמן התלמוד בעצמו, שכך היתה הגרסה האמתית דעץ בדלת ולא בריש, והיא מדברי אבי הכנסת הנוצרית אפיפנוס (מזמן חצי השני של מאה הרביעית למנין הנוצרים, אולי רק כמאה שנה אחרי שנפסק השמוש בכתב העתיק) שנשארו בקטע אחד מספרו de XII Genus, ספר שם כי עזרא נתן להשמרונים את התורה בעצם הכתב שנתן אלהים על הר סיני והיהודים קוראים כתב זה deession. (quam formam Hebraei deession vocant) והוא אומר שפרושו הוא חרות, גלוף (quod interpetatur in sculptum), והשמרונים משתמשים בכתב זה גם עתה וזה לא אותו הכתב שמשתמשים בו היהודים אלא אותו הכתב שהיה כתוב בלוחות האבן, רק עזרא כשעלה מבבל רצה להבדיל את היהודים מכל האמות ולכן שנה את כתבם, ונשאר הכתב העתיק שנקרא deessenon אצל השמרונים בלבד G. Hoffman. ZAW, I, 343. והנה מדברי אפיפנוס אלה נראה, כי גם אז חשבו שפרושו של דעץ הוא ממשמע' נעיצה שיש לו לשרש זה בארמ', כמו שפרש גם ר"ח, ואעפי"כ נראה כי אין זה אלא פרוש עפ"י סברה, לפי השרש דעץ שבארמ', ופרושה של מלה זו עוד לא נתברר היטב. ועי' עוד לבונאי, וערך רעץ, ובהמבוא בפרק הכתב.