דָּעַץ

°1, פ"י, —  דעץ את היתד בקרקע, תחבו:  ויעקב תקע את אהלו כלומר תקע ודעץ כפס יתידות אהלו בהם (שכל טוב, בראש' לא כה).



1 בארמ' דְעַץ.

חיפוש במילון: