דְּפִיקָה

°, ש"נ, — שה"פ מן דָּפַק: כי כל דפיקה (של הדפק) הנה היא מורכבת משתי מנוחות ושתי תנועות (קאנון א ב ג א).  חפץ קיא והזלת ריר ודפיקת לב ולחיצה מדפק והשפלה (שם ד ב א ה).  והקול הוא דפיקת אויר הנדפק מתנועת הגשמים אשר יצא מהם (מ' אלדבי, ש"א ד א).  כי מרוב הקדחת גידיו הדופקים לא היו שוכבים גם בלילה אעפ"י שדפיקת הישן אינה חזקה כדפיקת הער (אוהב משפט, באור' לאיוב ל יז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים