°, פ"י, עת' יִדְפֹּס, — עשה על נייר צורת אותיות על ידי דחיקה על הניר באותיות של עופרת מסודרים יחד ומשוחים בדיו או בצבע מהצבעים.  ובהרחבה עשה ספר באופן זה במכונה מיוחדת לזה ובכל כלי המלאכה הנצרכים, drucken; imprimer; to print: דפס בפיסרו שנת התק"י (מבוא אל האות' העבריות, ש' רע).  בשנה ההיא (1513) התחיל לדפוס דניאל בומבירגו מאנווירשה והוציא מאפלה לאור הרבה בלה"ק (דה"י למלכי צרפת ואוטומן לר"י הכהן).  ראו ספר גדול וכו' דפסהו נינו יוסף בהונו וכו' (בראש' ס' דברי שלמה אלמולי). והסכמתי לדפוס גם אותן ההקדמות של שאר ספרים שהקדמתי בצירוף הסכמות של הרבנים (הקד' שו"ת חות יאיר).  והזיל זהב מכיסו למען דפוס זה הספר להאיר לארץ ולדרים (המכריע לר"י מטראני, התנצלות המגיה).  כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לדפוס בלי טעיות (שם).  בנסוע מאהבי הרבני המכובד אל עיר מושבך לדפוס ספר אחד מאשר הניח אביו אחריו ברכה בבית ישראל (מא"ג, דביר ב יב).

— נִפע',  °נִדְפַּס: כי לא היה מחבר שזכה אלהים אותו, שראה לפני מותו, ספריו נמכרים ונעשים, וכמה פעמים נדפסים (ר"א בחור, הקדמה חרוזית למסור' המסר').  נביאים ראשונים עם פירוש רד"ק ז"ל עם רב העיון נדפס על ידי צעיר המחוקקים (נביא' ראש' עם רד"ק, ש' רע"ו). כי ההעתקה אשר ממנה נדפס היתה משובשת בתכלית (חתימ' מהר"י קולון בשאלותיו, ש' רע"ט).  ונדפסו ונחקקו ע"י המרומם ומפואר וכו' דניאל בומברג (שם). נדפס בבית הישיש הנעלה דון יהודה (ילקוט שמע', ש' רפא).  קצת טעיות נדפסו בספר העקרים אשר הדפיס שנית דון שלמה גליטי (העקר', דברי המדפ', ש' רפב).  באמרם כי כל הנדפסים וגם הכתובים ביד אינם מכוונים איש אל אחיו וכו' ולקחתי מאשר תשיג ידו הנדפסים והכתובים ביד (משה שונצינו, ש' רפה-רפו).  לפי שמה שנדפס ראשונה היו בו טעיות וכו' ונדפס שנית בשלמות וכו' נדפס בבית צעיר המחוקקים אליעזר (שער ס' לשון למוד', שנת הש"ב).  נדפס שנית בעיון רב ובתוספות ביאור מלות החמורות (שער ספר תניא, ש' שכ"ה).  גלוי וידוע כי זה חמשים שנה נדפס ויצא טבעו בעולם (שם, בראש הספר).  ספרים הנדפסים פה או בלובלין אסור להדפיס באיטליא ואם ידפסו ישתדלו אצל ראשי הארצות שלא ימכרו אותם בארצות אלו עד זמן מה (פנק' קראקה, שנת שנ"ה, אוצה"ס ד).  ספרים ממדרשי רז"ל שלא נדפסו מעולם (מנח' מלונזנו, הקד' שתי הידות, שנת שע"ח).

— הִפע', °הִדְפִּיס: והנה הסכמנו להדפיס זה הספר בשני עמודים (בסוף ס' מכלול, אוצה"ש לרד"ק, ש' רנא).  כן נזכה לעשות ולהדפיס ספרים הרבה אין קץ (חתי' ר"י קולון בשאלותיו, ש' רע"ט).  הוא אשר הוציא לאור הספר המסולא הזה והדפיסו ראשונה על ידי בניו וכו' והנה קמו תחתיו אנשים מלאם לבם להדפיסו שנית (העקר', דברי המדפיס, שנת רפב).  לכן הסכים החכם הרופא וכו' בן כבוד החכם השלם ה"ר דוד יחייא ז"ל מחבר זה הספר להדפיסו שנית (שער ס' לשון למוד', שנת הש"ב).  ואון אם ראינו בלבנו והיא היתה בעמנו על המדפיסים ספרים חצונים וכו' כי היינו בלב אחד חברים מקשיבים ליכנס בתיגר הלז להדפיס הספר הקדוש מהזהר (הקד' מגיה ספר הזהר, דפוס מנטובה שי"ח).  תדע שבימי התנאים אשר היה לבבם כפתחו של עולם והיו כמלאכים בקשו להעלים סתרי תורה וכו' ואיך יעיז אדם מצחו להדפיסם ולפזר הספרים בכל פאות (שם, פסק הגאון ר"י דלטש).  כן יגיענו יי' להדפיס ספרים הרבה אין קץ לגבורה תפארת וגדולה (ר"י ג'יקטיליה, בסוף ספר שערי אורה, ש' שכא).  וכאשר יזכנו השם להשלים הספר הזה נדפיס עוד ספר שערי דמעה (שער ס' ראש' דעת לר"מ אלבילה, שמ"ג).  להחזיק בממונו והונו להדפיס על ידי ספר ראשית דעת (שם, הקדמ' המדפיס).  הוא יחזיק במעוזי ויזכני להדפיס ספרים הרבה (שם).  יבקש לו ספר קטן שידפיסהו בשצף כסף ובדמים מועטים (מנחם מלונזנו, הקד' שתי ידות,  שנת שעח).  אצטרך ללוות ברבית אם אמצא בהיתר ואם לא אמצא אפילו זה אז בעל כרחי אחדל מלהדפיס מחצית הספר (שם).  אומרים לדל כסף קחה הדפס ספרך ואמתין עד תהי משלים (שם).  הלך הלכתי כאשר נכסוף נכספתי בק"ק מנטובה עיר ואם בישראל להדפיס ספרי שער קרבן תודה וכו' הבאתי עמדי להדפיס ראשית כל פרי האדמה תורת ה' תמימה ספר מעבר יבק (הקד' מעבר יבק, ש' שפ"ו).  שאם המצא תמצא ביד איש או אשה מאיזה עם שיהיה להזיק לו להדפיסו שנית שיהיה ההפסד גדול וכו' (הסכ' הרבנים, בראש ספר שו"ת תורת אמת, שפ"ו).  התחייב עצמו בתורת חיוב גמור להדפיס ספר הקדש שחיבר כמהר"ר הירש וכו' (פנק' קראקא, שנת ת, אוצה"ס ד).  להעלות על לבם לקרבה אל המלאכה הזאת לדפוס או להדפיס ספר הזה (הסכמ' לפחד יצחק בתח' אות ה, תקי"ג).

— הֻפע', °הֻדִפַּס, מוּדְפַּס: וכל מי שיאריך מאד בספורים הנאמרים במליצה תמיד הרי זה משובח ועכ"ז בספריהם המודפסים בעט ברזל ועופרת מקצרים פעמים רבות המלות בהשמטת האותיות הצריכות להיות בתוכן (שלטי הגבור', לשונ' העמים).  בכל אלו הדברים האריכו ג"כ הראשונים והאחרונים ז"ל כמו שיראה המעיין בספריהם המודפסים (שו"ת תורת אמת כג).  בענין עונש החטא ללכת לערכאותיהם הדברים מודפסים בספרים (שם סב).  אטומי לב יש להם זכירה טובה כי מפני הלחה נדמו לשעוה רך שיקבל צורה המודפסת בו בנקל (ר"י עמדין, מגדל עז ק.).  שירי ראויים לחקוק על יהלום אף כי לזכר על ניר יודפסו (צבי מודח 115).  — ובהשאלה, ירָשם בחזקה: בו (בכח הזוכר) יחקקו ויודפסו המושכלות (ר"י עמדין, מגדל עז קה:).