° 1, ש"ז, מ"ר דְּרוּשִׁים, — א) חקירה ומשא ומתן בשאלה מהשאלות, Thesis; thèse; thesis: דרו‏‏ש חדוש העולם הוא גדול השעור ארוך ועמוק וכו' היות החכמים החוקרים כבר התחלפו בזה הדרוש זה אומר בכה וזה אומר בכה (דרך אמונה, ביבאגו ג ג). כי אלה הדרושים כלם הם ממה שנתקלו בהם הפנות התוריות וכו' והנה הסכמנו לזכור בדרוש דרוש מאלה הדרושים כל הדעות שיפלו בו שיקיים דעת דעת מהם ויבטל אותו וכו' בדרך שישלם לנו הגעת האמת בדרוש דרוש מאלה הדרושים (רלב"ג, הקד' מלחמ'). הוקשה לי מאד אם היה הדרוש הזה מקדמות העולם או חדושו (ר"י אברב', מפע' ה' ג ד). ואין הדבר כמו שחשבו כי הנה ארסטו יזכור בדרוש הזה לסיוע דעתו דברים חלושים מאד (שם ו א). אלו הם המופתים שבאו בדרוש הזה בספרי ארסטו וזולתו מהמחברים (ר"ח קרשקש, אור ה' א א). גם אין דרך אל באור השלשה דרושים היקרים באל יתברך אלא מן הפועל המיוחד לו (נרבוני, פתי' מו"נ). ואם היות שהרב ר' חסדאי וכו' וגם הרב ר' יוסף אלבו וכו' הפליגו לדבר בדרוש הזה לא אסוג אחור מלחוות דעי אף אני (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 21). — ב) הדבר שעליו דורשים, הנושא שעליו מדֻבר בהענין, Thema; sujet; theme: כי כשהדרוש גדול הערך ראוי שישתדל האדם השתדלות חזק להשיגו וכו' והיה הדרוש הזה שהוא ידיעת עקרי הדתות דבר גדול הערך (העקרים, הקד' ר"י אלבו). וכל עוד שלא תתבאר ההקדמה הקטנה מזה ההקש לא יתבאר הדרוש וזה אמת (שם, הערה למאמ' ב). דרוש שני הספרים האלה (שמואל ומלכים) אחד מעניני מלכי ישראל (ר"י אברבנל, הקד' לש"א). התחלפות הדרושים יביא אמירות מחודשות וכו' (הוא, לך לך). דרושי התורה המושכלים הם ג' מינים המין הא' דרושים כבר אמת אותם המופת השכלי וההיקש העיוני וכו' והמין הב' דרושים אין מבוא אל השכל האנושי וכו' והמין הג' דרושים שהשכל יחייבם והחוש יכזיבם בחקירה בהשגחה (אוהב משפט א). — °דרוש על המערכה, בחקירה, בדרכי הבאת המופתים לדעה מן הדעות, כשהדבר שממנו מביאים המופת עודנו מוטל בספק בעצמו, למשל מי שמביא מופת שהעולם הוא מחודש על סמך זו ההנחה בעצמה שהוא מחודש: ואם נרצה לבאר זה (חדוש העולם) מצד הסבה החמרית לעולם הנה זה יהיה דרוש על המערכה כי בו הוא המחלוקת אם הוא מחודש או קדום לנו ואנחנו מאמינים החדוש יש מאין וכו' שראיתי קצת מהמבינים חושדין זה מהרב ואמרו שהוא דרוש על המערכה וכי הרב עצמו הביא ראיה כמוהו מהמדברים בחלק ראשון פרק ע"ה וסתר אותו בהראותו שהוא דרוש על המערכה וכו' זה הדבור הוא דרוש על המערכת והוא הנחת התולדה להוראתה קודם שתתבאר וכו' ובחדוש העולם עצמו נבאר חדוש העולם והוא דרוש על המערכה תלי תניא בדלא תניא כי נבאר חדוש העולם אחרי אשר נביא שהוא אפשר בקבול ההיות והבלתי היות בשוה וזה לא יתאמת אלא לאחר ההודאה בחדוש העולם וכו' כי להיותו דרוש על המערכה לא נודה בו ואינו ראוי שנאמר ונשיב היותינו עושים מופת על חדוש העולם ואנחנו לא עשינוהו (דרך אמונה, ביבאגו ג ג). אשר לזה (מפני שאין להפלסופים הקדמות מקובלות) יולדו מה שירצו ויחשבו הולדו בטענה והוא דרוש על המערכה תלי תניא בדלא תניא (שם ב ג). — °מערכה על הדרוש, כשמקשים על הדרוש, על ההנחה, מעצם הדרוש, מעצם ההנחה, שעודנה מוטלת בספק, למשל, איך אפשר שהעולם מחודש והלא הוא קדמון?: הנה אם כן אמרם (מה שבעלי הקדמות אומרים) שאם היה העולם הוא היה קודם להוויתו תנועת העתק והיה נמצא קודם אלוה מתנועע במקום הוא מערכה על הדרוש כי הנה בעלי החדוש אומרים שההויה המוחלטת היתה קודמת לתנועת ההעתק וכו' הטענה השניה בטולה מבואר לפי שביאר בה נצחיות התנועה מפאת נצחיות המתנועע הראשון והוא מקום המחלוקת שבעלי החדוש יאמרו שהמתנועע הראשון אינו נצחי אבל נברא ומחודש ואיך יוכיח הפלסוף ממנו נצחיות האין זה מערכה על הדרוש (ר"י אברבנל, מפע' ה' ה ג). ואח"כ ביאר נצחיות התנועה מצד נצחיות המתנועע כי הוא באמת הקש סבובי והודעת הדבר בעצמו או במה שלא יודע אלא בו הוא מערכה על הדרוש לפי שאין אחד מאלה נגלה ונודע אצלינו לא נצחיות התנועה ולא נצחיות המתנועע והמניע (שם). וגם רובן (של טענות הפלסופים על דעת החדוש) הן בערך הדעת התורני מערכה על הדרוש (שם). ואיך לא הרגיש אריסטו שלמדנו דרכי המופת שהיו טענותיו אלה אשר עשה כנגד התורני מערכה על הדרוש (שם ד). אבל לומר שזה הטבע קיים בעצמו הוא במערכה על הדרוש כי הר"ל יכחיש זה (נוה שלום יא א). — ג) כמו דרש, דרך מיוחד לפרש הכתובים לא על פי פשוטם כי אם בדרך המדרשים: פרדס, פשט רמז דרוש סוד.