, דְּרָשׁוּנִי, עת' אֶדְרֹש, מקו' דָּרֹש, דְּרֹש, דְּרָש, צווי בכנ' דָּרְשֵׁנִי, פעו' דָּרוּשׁ, דְּרוּשָׁה, — א) שאל ובקש, fragen, suchen; demander, chercher; ask, seek:  ואת שעיר החטאת דָּרֹש דָּרַשׁ משה והנה שרף (ויקר' י יו).  ואספתו (את השה אשר מצאת) אל תוך ביתך והיה עמך עד דְּרֹש אחיך אתו והשבתו לו (ויקר' י יו).  דָּרְשָׁה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה משלי לא יג.  — ודָּרַשׁ אַחַר:  יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק יִדְרוֹש איוב לט ח. — וכמו"כ דָּרַשׁ לְדָבָר, בקש וחפש אותו:  כי תבקש לעוני ולחטאתי תִדְרוֹשׁ1 שם י ו.  — ב) שאל ובקש דבר בחזקה, תבע, fordern; reclamer; ask for:  כי תדר נדר ליי' אלהיך לא תאחר לשלמו כי דָרֹש יִדְרְשֶׁנוּ יי' אלהיך מעמך דבר' כג כב.  ומה יי' דּוֹרֵשׁ1 ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד מיכ' ו ח.  שם ארצֵם ושם אֶדְרוֹשׁ את תרומתיכם יחזק' כ מ.  הנני אל הרעים וְדָרַשְׁתִּי את צאני ובקרתים שם יא. — וגם דָּרַשׁ עַל פלוני:  ויאמר לו (המלך להכהן) מדוע לא דָּרַשְׁתָּ על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה דהי"ב כד ו. — דָּרַשׁ מִמֵּנּוּ, תבע ממנו ונפרע ממנו בשביל שהרע לעשות וכדומה:  והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אֶדְרֹש מעמו דבר' יח יט.  על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תִדְרֹש תהל' י יג.  — דָּרַשׁ דָּם מעם פלוני, מיד פלוני, תבע ממנו את הדם אשר שפך ונקם בו בשביל זה:  ואך את דמכם לנפשתיכם אֶדְרֹש מיד כל חיה אֶדְרְשֶׁנוּ בראש' ט ה.  הוא בעונו נלכד ודמו מיד הצפה אֶדְרֹש יחזק' לג ו.  כי דֹרֵשׁ דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים תהל' ט יג.  — ג) שאל וחקר כדי לדעת הדבר לנכון, forschen; s'enquérir; inquire:  וְדָרַשְׁתָּ וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך דבר' יג ה.  והגד לך ושמעת וְדָרַשְׁתָּ היטב והנה אמת נכון הדבר שם יז ד.  ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יי' לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם וְדָרְשׁוּ השפטים היטב והנה עד שקר העד שם יט יז-יח.  כי כל לבבות דּוֹרֵשׁ יי' דהי"א כח ט.  עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא ספרי תצא רכג.  — דָּרַשׁ לפלוני, שאל וחקר אדותיו, מה טיבו:  וישלח דוד וַיִּדְרֹש לאשה ויאמר הלא זאת בת שבע ש"ב יא ג.  — וגם דָּרַשׁ עַל הדבר:  וַיִּדְרֹש יחזקיהו על הכהנים והלוים עַל הערמות דהי"ב לא ט.  — ד) דָּרַשׁ אותו, שאל עליו בחבה, דאג לו, רצה בטובתו, sich um etw. kümmern; se soucier de; to care for:  ארץ אשר יי' אלהיך דֹּרֵשׁ אתה תמיד עיני יי' אלהיך בה דבר' יא יב.  היום ההוא יהי חשך אל יִדְרְשֵׁהוּ אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה איוב ג ד.  לא תִדְרֹש שלמם וטבתם כל ימיך דבר' כג ז.  וְדִרְשׁוּ את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יי' ירמ' כט ז.  כי נדחה קראו לך ציון היא דֹּרֵשׁ אין לה שם ל יז.  — ופָעוּל, דְּרוּשָׁה:  ולך יקרא דְּרוּשָׁה עיר לא נעזבה ישע' סב יב.  — דֹּרֵשׁ  טוב לפלוני:  דֹּרֵשׁ טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו אסת' י ג. — דָּרַשׁ רעת פלוני, דרש לרעתו:  וְדֹרְשֵׁי רעתי דברו הוות תהל' לח יג.  כי האיש הזה איננו דֹּרֵשׁ לשלום לעם הזה כי אם לרעה ירמ' לח ד.  — ה) דָּרַשׁ את ׁ האלהוּת, שאל בעצתה:  ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם ככה למה זה אנכי ותלך לִדְרֹש את יי' בראש' כה כב.  כי יבא אלי העם לִדְרֹש אלהים שמות יח ה.  עוד (יש) איש אחד לִדְרֹש את יי' מאתו מ"א כב ח.  ואל מלך יהודה השלח אתכם לִדְרֹש את יי' כה תאמרו אליו מ"ב כב יח.  כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם לְדָרְשֵׁנִי ירמ' לז ז. — וְדָּרַשׁ באלהוּת, בבעל וכיוצא בזה:  המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לִדְרֹש בבעל זבוב אלהי עקרון מ"ב א ג.  ולא דָרַשׁ ביי' וימיתהו דהי"א י יד.  — השלח אתכם לִדְרֹש ביי' שם ב לד כו. ודָּרַשׁ אֶל האלהות, לְהאלהות, אֶל המתים:  ושאל אוב וידעני וְדֹרֵשׁ אֶל המתים דבר' יח יא.  ולא דָרַשׁ לבעלים דהי"ב יז ג. — ובמשמ' התקרב אל האלהות, התאמץ לעשות רצונו, ללכת בדרכיו, בקש עזרתו:  ועת לִדְרושׁ  את יי' עד יבוא ויורה צדק לכם הוש' י יב.  כי כה אמר יי' לבית ישראל דִּרְשׁוּנִי וחיו עמו' ה ד.  דִּרְשׁוּ יי' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב ישע' נה ו.  ואותי יום יום יִדְרְשׁוּן ודעת דרכי יחפצון שם נח ב.  ובקשתם אותי ומצאתם כי תִדְרְשׁוּנִי בכל לבבכם ירמ' כט יג.  היש משכיל דֹּרֵשׁ את אלהים תהל' יד ב.  דָּרַשְׁתִּי את יי' וענני מכל מגורותי הצילני שם לד ה.  דִּרְשׁוּ יי' ועזו בקשו פניו תמיד שם קה ד.  כי דָרַשְׁנוּ את יי' אלהינו דָרַשְׁנוּ וינח לנו מסביב דהי"ב יד ו.  ואם תִּדְרְשֻׁהוּ ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם שם יה ב.  — ודָּרַשׁ בעד פלוני התפלל:  דְּרָשׁ נא בעדנו כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו ירמ' כא ב.  — ודָּרַשׁ אֶל אלהים:  אולם אני אֶדְרֹש אֶל אֵל ואל אלהים אשים דברתי איוב ה ח.  ויאמרו להם (הכותים ליהודים) נבנה עמכם כי ככם נִדְרוֹשׁ לאלהיכם עזר' ד ב.  וכל אשר לא יִדְרֹש ליי' אלהי ישראל יומת דהי"ב יה יג.  ולא דָרַשׁ לבעלים שם יז ג.  ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לִדְרׁש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח שם לא כא.  — ו) דָּרַשׁ את התורה, עִיֵּן בה וחקר והתעמק בכונותיה ובדקדוקי פרטיה, erforschen; étudier; to studie:  כי עזרא הכין לבבו לִדְרׁש את תורת יי' ולעשות עזרא ז י.  — וביחוד, *באר את דברי הכתובים לא לפי כונתם הפשוטה אלא בכונה צדדית או מרחבה וכדומה בדרכים מיוחדים לזה:  אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא ברכ' א ה.  את זו דרש ר"א בן מתיא ואשה גרושה מאישה ולא מאיש שאינו אישה יבמ' י ג.  בו ביום דרש רבי עקיבא כל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים סוט' ה ב.  ואין דורשין תחלות מכי' משפט' כ.  דרש רבי סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני  כתרים שבת פח..  קווצתיו תלתלים אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ערוב' כא:.  ואף הוא (ראב"ע) פתח ודרש דברי חכמים כדרבנות וכו' נמשלו דברי תורה לדרבן לומר לך מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים חגי' ג:.  שהיה (נחום) דורש כל אתין שבתורה שם יב..  רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר קדוש' כב:.  ר' יוסי היה דורש לשון הדיוט ב"מ קד:.  אמר להן ר"ג לחכמים סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר סוט' טו..  דרוש וקבל שכר שם מד..  אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם סנה' קו:.  א"ר יוחנן רבי ישמעאל ששימש את רבי נחוניא בן הקנה שהיה דורש את כל התורה כולה בכלל ובפרט איהו נמי דורש בכלל ובפרט ר' עקיבא ששימש את נחום איש גם זו שהיה דורש את כל התורה כולה בריבה ומיעט איהו נמי דורש ריבה ומיעט שבוע' כו..  א"ר יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה מנח' מה..  שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו תלמידיו כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה בכור' ו:. — *דָּרַשׁ בהגדה, במעשה מרכבה, למד ונשא ונתן בזה:  אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה אפילו באחד חגי' ב א.  מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי סנה' צט:.  באותה שעה היה אלישע יושב ודורש בשמונה שרצים סנה' קז:.  מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יו""ט וכו' ביצ' טו:.  — ובכלל *דבר ברבים, לפני קהל גדול, אדות ענין של הלכה, של אגדה, של מדע וספרות וכדומה:  בו ביום דרש ר"י בן הורקנוס לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו אייחל וכו' אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז שהיית דורש כל ימיך לא עבד איוב את המקום אלא מיראה סוט' ה ה.  דרש  רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד וכו' ביצ' לג..  דרש  רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו (ביום ת"ב) כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים פסח' נד:.  ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה יבמ' עב:.  דרש  רבא במחוזא גר מותר בכהנת קדוש' עג..  דרש  רבי שמלאי תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים סוט' יד..  דרש ר"י ברבי שלום כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה כך חסרונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ב"ב י..  דרש רבא מותר לכבס מנעל בשבת זבח' צד:.  נתקבצו קהל גדול לקבור את בנו של ר"ע אמר להן הוציאו לי ספסל לבית הקברות ישב ודרש שמח' ח. — *דורשי חמורות, דורשי רשומות, עי' חמורות, רשומות.  — דוֹרֵש, עי' ערך *דּוֹרֵשׁ.  — וביחוד, כתה מיוחדה מהכומרים הקתולים שעקר עבודתם לדרוש דרשות לפני העם, prêcheur:  ולא נח לבבו הערל וידבר גם אל הדורשים הם הפידריקאדורי"ש כדברים האלה עד שהגיעו הדברים אל הקדינא"ל רד"ק לר"י אלפכר, אגר' הרמב"ם.  והכת הדורשים כאשר שמעו היה זה להם לחרפה שבט יהודה, גרוש צרפת כ.  וכי נשמעו דבריהם לכת הדורשים הנקראין פרידיקאדוריש שם ס.

—  נִפע', נִדְרַשׁ.  — א) נִדְרַשׁ הדם וכיוצא בזה שדרשוהו, שתבעוהו, שנפרעו בשבילו:  הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נִדְרַשׁ בראש' מב כב.  — ב) שחפשו אותו, שבקשוהו:  בשנת ארבעים למלכות דויד נִדְרָשׁוּ וימצא בהם גבורי חיל דהי"א כו לא.  — ג) נִדְרַשׁ לפלוני, המציא עצמו לפלוני:  נִדְרַשְׁתִּי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי ישע' סה א.  הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אִדָּרֵשׁ לכם נאם אדני יי' יחזק' כ ג.  אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אִדָּרֵשׁ לכם שם לא.  עוד זאת אִדָּרֵשׁ לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם שם לו לז.  — ואמר המליץ:  כי הוא (האל) הנדרש לדורשים, הנותן ליעף כח און וגבורה לחלשים ר"י א"ת, בהקד' לס' השרשים.  — ד) *שדרש אותו על דרך הדרש, שדורשים אותו ע"ד הדרש:  ל"ב מדות שהתורה נדרשת בהן ספרא פתי'.  זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש ירוש' מגי' א ע.. מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש שם.  דברים הנדרשין מן הכתב שם פאה ב יז..  מקרא נדרש לפניו ולאחריו מנח' יט..  שהפסוק הזה נדרש באברהם אבינו באהרן ובישעיהו פסיק' רבתי לג.  ומקרא זה למען ירבו ימיכם וימי בניכם נדרש לפניו שהיא המזוזה ולפני פניו בטול תורה ר"ח שבת לב:.  כך נדרש (הפסוק) בב"ר רש"י בראש' יט ד.  שכל אחד (מן הדברים) נדרש לעצמו שם כג א.

— הִתפ', *הִתְדָּרֵשׁ:  ולו תהיה לאשה תלמוד הימנה לגזירה שוה מתדרש ולו תהיה וכו' אשה שראויה לו ירוש' כתוב' ג כז ד.