שזו"נ, מ"ר דְּרָכִים, סמי' דַּרְכֵי, דַּרְ־כֵי1, מ"ז דְּרָכַיִם, דַּרְכֵיכֶם, וגם דַּרְכֵּיכֶם2, — א) דֶּרֶךְ ללכת בו ממקום למקום, שהעוברים ושבים ממקום למקום דורכים ברגליהם והוא פחות או יותר כבוש ויותר נֹח להליכה מהקרקע שמשני עבריו, Strasse, Weg; chemin, voie; road, way: וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דֶּרֶךְ עץ החיים בראש' ג כד, ר"ל הַדֶּרֶךְ שבו יבוא אדם עד המקום ששם נטוע עץ החיים. וישרנה הפרות בַּדֶּרֶךְ על דֶּרֶךְ בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול ש"א ו יב. סורו מני דֶרֶךְ הטו מני ארח ישע' ל יא. ללכת נתיבות דֶּרֶךְ לא סלולה ירמ' יח יה. אל דֶּרֶךְ עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה שם מח יט. ויי' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הַדֶּרֶךְ ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה שמות יג כא. ויגע בו (המלאך באליהו) ויאמר קום אכל כי רב ממך הַדָּרֶךְ מ"א יט ז. אוליכם אל נחלי מים בְּדֶרֶךְ ישר לא יכשלו בה ירמ' לא ט. אנכי בַּדֶּרֶךְ נחני יי' בראש' כד כז. בַּדֶּרֶךְ אשר בא בה ישוב ישע' לז לד. אעברה בארצך בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אלך לא אסור ימין ושמאול דבר' ב כז. ושמתי כל הרי לַדָּרֶךְ ומסלתי ירמון ישע' מט יא. דַּרְכִּי אשר אנכי הלך עליה בראש' כד מב. אז תלך לבטח דַּרְכֶּךָ ורגלך לא תגוף משלי ג כג. לך שוב לְדַרְכְּךָ מדברה דמשק מ"א יט יה. לכן הנני שך את דַּרְכֵּךְ3 בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא הוש' ב ח. ויעקב הלך לְדַרְכּוֹ ויפגעו בו מלאכי אלהים בראש' לב ב. והשכמתם והלכתם לְדַרְכְּכֶם שם יט ב. ונחבתם שמה שלשת ימים עד שב הרדפים ואחר תלכו לְדַרְכְּכֶם יהוש' ב יו. ויהפכו נערי דוד לְדַרְכָּם ש"א כה יב. — ומ"ר: בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דְּרָכִים ינוסו לפניך דבר' כח ז. על דְּרָכִים ישבת להם כערבי במדבר ירמ' ג ב. — וסמי': דַּרְכֵי ציון אבלות מבלי באי מועד איכ' א ד. — וכנ': גדר דְּרָכַי בגזית נתיבתי עוה שם ג ט. והמעיטה (חית השדה) אתכם ונשמו דַּרְכֵיכֶם ויקר' כו כב. פח יקוש על כל דְּרָכָיו הוש' ט ח. בכרה קלה משרכת דְּרָכֶיהָ ירמ' ב כג. — עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ: הלא שאלתם עוֹבְרֵי דָרֶךְ איוב כא כט. וארוה כל עֹבְרֵי דָרֶךְ תהל' פ יג. שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ברכ' ג.. — דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, הדרך הרחב, הכבוש היטב, המֻתקן על פי הממשלה: אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נלך עד אשר נעבר גבלך במד' כא כב. — דֶּרֶךְ כך וכך ימים, ר"ל מרחק שצריך ללכת בדרך כך וכך ימים עד באך שמה: וישם דֶּרֶךְ שלשת ימים בינו ובין יעקב בראש' ל לו. וירדף אחריו דֶּרֶךְ שבעת ימים שם לא כג. נלכה נא דֶּרֶךְ שלשת ימים במדבר שמות ג יח. ויטש (השלו) על המחנה כְּדֶרֶךְ יום כה וּכְדֶרֶךְ יום כה סביבות המחנה במד' יא לא. — *דרך היחיד ודרך הרבים: הנחל ושלולית דרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד פאה ב א. דרך היחיד ארבע אמות דרך הרבים שש עשרה אמה ב"ב ו ז. — אֵם הַדֶּרֶךְ, המקום שמשם מתפצלים דרכים רבים: כי עמד מלך בבל אל אֵם הַדֶּרֶךְ בראש שני הדרכים לקסם קסם יחזק' כא כו. — *פרשת דרכים: ואין קוברין אותה בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי חול' ד ז. לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילים ספרי ראה נג. אין לך דרך שאין בה עקמימיות ואין לך דרך שאין בה כמנות ואין לך דרך שאין בה פרשות שם דבר' כ. מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם מכות י:. לצור גבוה שהיה עומד בפרשת דרכים והיו בני אדם נכשלים בו פסיק' דר"כ קסה. — ובהשאלה: הנותן בים דָּרֶךְ ובמים עזים נתיבה ישע' מג יו. דֶּרֶךְ הנשר בשמים דֶּרֶךְ נחש עלי צור דֶּרֶךְ אניה בלב ים משלי ל יח. בעשתו למטר חק וְדֶרֶךְ לחזיז קלות איוב כח כו. אנכי הולך היום בְּדֶרֶךְ כל הארץ יהוש' כג יד, הדרך שהכל הולכים בו, הַמָּוֶת. — הלך, עבר דֶּרֶךְ מקום פלוני, ר"ל עבר במקום פלוני כדי להגיע להמקום שהוא רוצה: ויסב אלהים את העם דֶּרֶךְ המדבר ים סוף שמות יג יח. אחד עשר יום מחרב דֶּרֶךְ הר שעיר עד קדש ברנע דבר' א ב, ר"ל אם תלך מן חרב לקדש ברנע בדרך שעובר בהר שעיר.  ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דֶּרֶךְ הר האמרי שם יט. ואתם פנו לכם וסעו המדברה דֶּרֶךְ ים סוף שם מ. ונפן ונעבר דֶּרֶךְ מדבר מואב שם ב ח. וילכו דֶּרֶךְ הערבה כל הלילה ש"ב ד ז. — ובהשאלה, *עבר דֶּרֶךְ דבר פלוני, שדבר פלוני נהיה לו כעין דרך לעבור: פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי ב"ב כב., ר"ל שיצאה הכפיפה מבית הרעי, מפי הטבעת. — *דֶּרֶךְ אברים נדה יג:, בין האברים, בין הרגלים, וכיוצא בזה. — ובמשמ' מוּל, אל פאת הדבר ההוא: כי יצא עמך למלחמה על איבו וכו' והתפללו אל יי' דֶּרֶךְ העיר אשר בחרת בה מ"א ט מד. ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דֶּרֶךְ ארצם אשר נתתה לאבותם שם מח. דֶּרֶךְ מבוא השמש בארץ הכנעני דבר' יא ל. ויאמר אל נערו עלה נא הבט דֶּרֶךְ ים מ"א יח מג. ציון ישאלו דֶּרֶךְ הֵנָּה פניהם ירמ' נ ה. ופניהם (של הלשכות) דֶּרֶךְ הדרום וכו' זה הלשכה אשר פניה דֶּרֶךְ הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית והלשכה אשר פניה דֶּרֶךְ הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח יחזק' מ מד-מו. — ועצם ההליכה בדרך, וקצת במשמ' עסק,Reise, Geschäft; voyage, affaire; journey business: כי שיח ושיג לו וכי דֶרֶךְ לו מ"א יח כז, יש לו ללכת בדרך. ויבא (הלוי) הר אפרים עד בית מיכה לעשות דַּרְכּוֹ שופט' יז ח. — ב) בהשאלה במוסריות, הַדֶּרֶךְ שאדם הולך בו, ר"ל המעשים שהוא עושה בחייו, אם טובים ואם רעים בבחינה מוסרית, Wandel; conduite, voie; way of living: והוריתי אתכם בְּדֶרֶךְ הטובה והישרה ש"א יב כג. אשכילה בְּדֶרֶךְ תמים תהל' קא ב. דֶּרֶךְ אויל ישר בעיניו משלי יב יה. כי השחית כל בשר את דַּרְכּוֹ על הארץ בראש' ו יב. דַּרְכֵּךְ ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך ירמ' ד יח. דברתי אליך בשלוחיך אמרת לא אשמע זה דַרְכֵּךְ מנעוריך כי לא שמעת בקולי שם כב כא. יעזב רשע דַּרְכּוֹ ואיש און מחשבתיו ישע' נה ז. דֶּרֶךְ אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם משלי יב יה. — נתן דַּרְכּוֹ בראשו, שלם לו כמעללו: ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דַּרְכּוֹ בראשו מ"א ח לב. וגם אני הא דַּרְכֵּךְ בראש נתתי יחזק' יו מג. — פְרִי דַרְכּוֹ, ר"ל פרי מעשיו, מה שהגיעו בגלל מעשיו: ויאכלו (הרשעים) מִפְּרִי דַרְכָּם וממעצתיהם ישבעו משלי א לא. ויהי דוד לכל דְּרָכָו משכיל ש"א יח יד, השכיל בכל אשר עשה. — הָלַךְ בְּדַרְכּוֹ של פלוני, עשה כמעשיו: וילך בכל דֶּרֶךְ ירבעם בן נבט ובחטאתיו אשר החטיא את ישראל מ"א יו כו. וילך בכל דֶּרֶךְ אסא אביו לא סר ממנו שם כב מג. כי הלך (יהושפט) בְּדַרְכֵי דויד אביו הראשונים דהי"ב יז ג. תחת אשר לא הלכת בְּדַרְכֵי יהושפט אביך וּבְדַרְכֵי אסא מלך יהודה ותלך בְּדֶרֶךְ מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם שם כא יב-יג. גם הוא הלך בְּדַרְכֵי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע שם כב ג. — ומ"ז דְּרָכַיִם4: הולך תמים יושע ונעקש דְּרָכַיִם יפול באחת משלי כח יח, ר"ל מי שרוצה ללכת בשני דרכים בבת אחת. טוב רש הולך בתמו מעקש דְּרָכַיִם והוא עשיר שם ו. — ג) מנהג, אופן, הרגל, מה שהוא מצוי ורגיל, Art Gewohnheit; manière, habitude; manner,  costume: ותאמר (רחל) אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דֶרֶךְ נשים לי בראש' לא לה, ר"ל וסתה. ואיש אין בארץ לבוא עלינו כְּדֶרֶךְ כל הארץ שם יט לא. —  ומצוי שמוש זה מאד וגם בדברים לא בע"ח: שכן דרך בעה"ב להיות מוציא (מעשר) מלפסו פאה ח ד. עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין נדר' ח ה. עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר שם ו. דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים ניד' ב א. דרך מלכים להיות עומדים ואחרים מציעין להם תשמיש המרכבה ואוסרין אותה מכי' בשלח א. אין דרך מלכות לשתות בלא אכילה והזהיר ויקר' כא:. לא נתכוון זה אלא ממי שדרכו להוליד נדר' ג ט. שמין פרה וחמור וכל דבר שדרכו לעשות ולאכול למחצה ב"מ ה ה. בכלב שהוא פיקח שאין דרכו להניח את המזון ולילך למים טהר' ג ח. הירק שדרכו להשתמר יום אחד תוספתא תרומ' ד ה. וצרת הכסף בידך דבר שדרכו ליצרר ספרי ראה קז. כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל אבות ו ד. זו דרכה בכך (להסתיר מומיה מבעלה) שבת נג:. מי שדרכה להזריע יצאה זו (האיילונית) שאין דרכה להזריע סוט' כה:. בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכם לסוך בחול שבת יד ד. ולא זה וזה (שור ואש) שדרכן לילך ולהזיק ב"ק א א. תבואה וקיטנית דרכן לימדד בדקה תוספתא דמאי ג יא. לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים ב"ק כט:. לפי שאין דרכן של בני אדם לרכוב בעיר ב"מ ט.. שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים ב"ב יט.. דרכן של תלמידי חכמים עניו ושפל רוח דא"ז א. שדרכם של אנשים הולכים אחרי דעתן של נשים פדר"א מא. (המוציא) במנעלו בסנדלו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין שבת י ג. גבאי קופה ביום טוב לא היו גובין ומכריזין ביום טוב כדרך שגובין ומכריזין בחול תוספתא דמאי ג יו. כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן מנח' ע:. מטבל הוא (פתו בחֹמץ) כדרכו ואם נתרפא נתרפא שבת יד ד. קוצץ כדרכו בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה שביע' ד ו. השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר ב"מ ג ב. ספחין של שביעית אין תולשין אותן ביד אבל חורש הוא כדירכו ובהמה רועה היא כדרכה תוספתא שביע' ה כג. היו לפניו תאינים ורימונים אין מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין דקה ובין גסה אלא תורם כדרכו בבינונית שם תרומ' ג ה. (אשה) משמשת כדרכה והולכת יבמ' ק:, כמנהג הרגיל, בלי מוך. אחת לכדרכה (באופן הטבעי) ואחת שלא כדרכה סנה' סג.. תופרי כסות תופרין כדרכן ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים כלא' ט ו. כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן מקוא' י א. — ובמשמ' כמו: לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שקל' ג ב. כדרך שבא לראות כך בא ליראות ערכ' ב:. וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בס"ת ברכ' יח.. איני משאילך כדרך שלא השאלתני זו היא נקימה יומ' כג.. משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה כתוב' קג.. כדרך שאתה נוהג בשלמים נהוג בולדיהם נזיר כה.. — ועם על: המקנא לאשתו היה מוליכה לב"ד הגדול שבירושלם ומאיימין עליה על דרך שמאיימין על עידי נפשות תנחומא נשא א. — ד) *אופן ואמצעי להשיג ולעשות דבר: האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וכו' וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל קדוש' א א. כללו של דבר בכל הדרכים שקונה הלוקח באותן הדרכים עצמן קונין השותפין זה את זה רמב"ם, שלוחים ד א. —  ובמשמע' ענין, מעמד,  מְסִבָּה: אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים ויש בו דרכים שוה לנשים ויש בו דרכים שוה לאנשים ונשים ויש בו דרכים אינו שוה לא לאנשים ולא לנשים כיצד שוה לאנשים מטמא בלובן כאנשים וכו' ביכור' ד א-ב. הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת ונמצאת זו אילונית תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה יבמ' צא:. — ועוד משמשת מלה זו הרבה שמושים בגונים מתחלפים. דרכי שלום: ומחזיקין ידי כושיים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום שבי' ד ג. עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום וכו' אין ממחין ביד עניי ע"א בלקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום גיט' ה ח. — *דרכי האמורי: אילו דברים מדרכי האמורי המספר קומי והעושה בלורית וכו' תוספתא שבת ז א. — *לפי דרכי, דרכך, דרכנו למדתי או למדנו, כמו אגב, אגב אֹרח: ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו סוכ' ב א. לפי דרכך אתה למד שהאשה כותבת את גיטה וכו' עדי' ב ג. לפי דרכנו למדנו שהלבנים קשים לכבס יותר מן הצבועין ירוש' שבת א ד:. אין הצווי בכל מקום אלא זירוז שנאמר וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו לפי דרכינו למדנו שאין מחזקים אלא המחוזקים ואין מזרזים אלא למזורזים ספרי נשא א. — *זה דרך, זה אינו דרך, ר"ל זה נאה, זה לא נאה: אמר הקב"ה אינו דרך משה שנצטער במשכן יהא עומד מבחוץ תנחומא ויקר' א. — °דֶּרֶךְ משל, למשל: שאם היה אפשר זה היה דרך משל נזון החלק האחד מהבשר אשר ביד מהחלק האחר מלחמ' ה' א ו. — °על דרך האֹרך, לארכו של דבר: ומערער אמר כי לא יקרא צלע רק על דרך האורך ראב"ע שמות כה יט. — ובמשמ' °כלל ודין, דרכי הנקוד, דרכי השוא: עתה אחל לבאר דרכי השוא כי הם נעלמים מדעת בני אדם דקדוק ר"י חיוג 200.

*דֶּרֶךְ אֶרֶץ, — א) עסקי העולם, מלאכה, משא ומתן, weltliche Beschäftigung; occupations mondaines; sccular occupation: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון אבות ב ב. כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא וכו' וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב קדוש' א י. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דרכים וכו' במיעוט דרך ארץ בארך אפים בלב טוב אב' ו ה. מעשה שאירע בר' יאשיה ובר' מתיא בן חרש שהיו שניהם יושבים ועוסקין בדברי תורה פירש ר' יאשיה לדרך ארץ א"ל ר' מתיא בן חרש ר' מה לך לעזוב דברי אלהים חיים לשטוף בדרך ארץ אע"פ שאתה רבי ואני תלמידך אין טוב לעשוב דברי אלהים חיים ולישטוף בדרך ארץ אדר"נ א. שיקנה אדם חבר לעצמו שיאכל עמו וישתה עמו ויקרא עמו וישנה עמו וישן עמו ויגלה לו כל סתריו סתרי תורה וסתרי דרך ארץ שם ח. — מנהגו של עולם: ילמדו כל אדם דרך ארץ מעמלק שבא להזיק את ישראל ואבדו הקב"ה מחיי העולם הזה ומחיי עולם הבא מכי', מס' דעמלק ב. — ב) כלל המנהגים הנאים והמֻסכמים במשא ומתן עם הבריות, Lebensart; civilité; good manners: לימדה תורה דרך ארץ נתמנה לאדם פרנסה יקח בית ואחר כך שדה ואחר כך אשה תוספתא סוט' ז כ. בא הכתוב ללמדך דרך ארץ שכל זמן שאדם רוצה לדבר לחבירו לא יאמר לו קרב אלי אלא מושכו במה שרוצה ומדבר עמו ספרי, בהעלותך קב. למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו ברכ' סא.. לימדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קוראהו יומא ד:. לימדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון חול' פד.. למדה תורה דרך ארץ שלא ילמד אדם את בנו בשר ויין שם. לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו ב"מ פז.. לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית יטע כרם ואח"כ ישא אשה סוט' מד.. הלך ר' יהושע וטפח על הדלת והיה פולסופוס ההוא מחשב בדעתו ואומר אין זו דרך ארץ אלא של חכם דא"ר ה. וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שאמר לו לאברהם כלום אברהם אני צריך לו אמר לפניו רבש"ע הן שם. מפני מה בני אדם הנכנסין אצלך אתה מלקה אותן ולי לא הלקית אמר לו רבי אתה חכם גדול ודרך ארץ יש בידך שם ו. ומעשה בר"ע שעשה סעודה לתלמידיו וכו' אמר להם בניי ולא עשיתי לכם כל כך אלא לבדוק אתכם אם יש בידכם דרך ארץ אם לא שם ז. לימדתך התורה דרך ארץ שלא יהא החתן נכנס לחופה עד שהכלה נותנת לו רשות מד"ר במד' יג. כ"ו דורות קדמה דרך ארץ לתורה ילקוט בראש' לד. את למד דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה שם פקודי תכב. מעלת דרך ארץ היא מדה חשובה עד מאד ובעבורה יקנה האדם חיי העולם הזה והבא מעל' המדות כג. חביבה היא מדת דרך ארץ לפני המקום ב"ה לפי שאין ישובו של עולם כלום אלא בדרך ארץ וכל מי שאינו בדרך ארץ אינו חשוב לכלום אלא כבהמה וכחיות המדבר שם. חביבה היא מדת דרך ארץ לפני המקום שכל זמן שיש באדם דרך ארץ הרי הקב"ה והבריות מתפארין בו ואף התורה מתפארת בו מפני שכל מי שיש בו דרך ארץ עם התורה היא מתקשטת בה ומתקנת את לומדיה והרי הוא מתוקן ומכובד בפני הבריות והבריות מתקרבין אצלו מפני דרך ארץ שבו וכל מי שאין בו דרך ארץ לא ידור עם בני אדם כי מעשיו אינן מקובלין ודבריו אינן נשמעין ובני אדם מתרחקין ממנו הרחקה יתירה תדע שכן הוא שכל מי שאין בו דרך ארץ אפילו הוא בן ק' שנה הרי הוא חשוב כנער הזה שעושה בו מעשה נערות ואין האדם מקובל בפני הבריות בעבור תורה ומעשים טובים ויראת שמים ובעבור חכמה ותבונה בלבד כי אם דרך ארץ מעורב עמהן שם. — ג) הזדוגות של איש עם אשה, sexuelle Verhältnisse; rapport sexuel; sex. connection: כסותה כמשמעו ועונתה זו דרך ארץ מכי' משפט', נזיק' ג. שמונה רובן קשה ומעוטן יפה ואלו הן דרך ודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה חמין והקזת דם גיט' ע.. אילמלי לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואח"כ בועל ערוב' ק:. ומעשה שמתה אשתו של רבי טרפון וכשנסתם הגולל אמר לאחותה בתוך האבל הכנסי וגדלי את בני אחותך ואע"פ שכנסה לא נהג בה דרך ארץ אלא לאחר שלשים יום מדר' קהל' ט ט. ארבע מדות הן בדרך ארץ יש שנושאין אשה לשם זנות תדבא"ז ג. זו פרישות דרך ארץ הגדה של פסח. 

ארח. — אֹרֵחַ. — אֹרְחָה.

*גֵּרוּת.

*דּוּשׁ. — דרך.

חוץ.

יתד, *יתדות דרכים.

כָּבֹשׁ, *דרך כבוש.

 *מבוא. — מָלוֹן. — ° מסלת ברזל, עי"ש.

*מעגילה. — מעלות ומורדות. — משעול.

נסע, נסיעה, מסע, עי"ש. — נתיב.

*עקולי הדרך. —  עקלתון.

*פרשת דרכים.

ציון, ציונים.

רחוב. — רכב. — רמס.

שביל. — *שבֹלת.

תמרורים.