*, ש"נ, מ"ר הֲבָאות, —  שה"פ מן הֵבִיא: כבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו (פאה א א).  עד הבאת קרבן (ספרי נשא לא).  שיהא חייב בטיפול הבאתם עד שיביאם אל פתח אהל מועד (שם כט).  אף הקטנה שהיא איילונית בסימניה ואינה ראויה להבאת שתי שערות (רמב"ם, עבד' ד א).  שאם היה צואר בהמה למעלה מן הסכין שמא תרד הבהמה בכובד גופה ותחתך בלא הולכה והבאה (הוא, שחיט' ב ח), כמו הובאה, עי"ש.  שאי אפשר לי שלא אזכור לך ההקדמות שלהם ואפני הבאת ראיותיהם (מו"נ א עא).  לא אדע לצאת ולבוא כי היציאה וההבאה למנהיג סבה חזקה להוציאם ולהביאם (מלמד התלמיד', ויצא).  — ואמר הפיטן: נלאתי נשא עול מדהבה, נואמת מדוד והבא הֲבָאָה רבה (סליח' יום ד', איה כל).  — ומ"ר:  שתי הבאות (יומ' מז.).