*, ש"נ, — שה"פ מן הֵאִיר, א) והארת נרות (רה"ג, זבים ג ב).  והארת הבית בנר (העקרים ב ג).  גם כח פעל ההארה בשמש ובכוכבים הוא לאין תכלית (ר"י אברבנל, מפע ה' ט ט).  גם הנר אין לו הארה כי אם מצד האור האחוז בו (הקד' של"ה).  כי המזל הזה (מזל דלי) הוא מחובר מככבים רבים אשר כולם מאירים כאחד ומנצוצי הארתם יחד מתהוה הצורה הזאת (פרקי שירה, מאמר הפתיחה). —  ב) בהשאלה, הֲאָרַת פנים:  אנו אין לנו אלא הארת פניך הושיענו ונושע (מד"ר תהל' פ).  —  ובפלסופיה של הקבלה, אצילות האור מן האלהות: כי הספירות הם הם הארות מאירות מן הא"ס ב"ה מודיעות מכמה כחותיו של האין סוף ב"ה בפעלו עם נבראיו (פתחי חכמ' לרמח"ל ב כ.).  —  ואמר הפַיָּט: והאיר אל עבר ספיר גזרתך, תפארת מחברתך, הֲאָרוֹת מקבילות, אשה אל אחותה חוברות (כנף רענ', פזמ' ליום א, נפשי).