הֹבֵר

1, ש"ז, מ"ר הֹבְרִים, סמ' הֹבְרֵי, — מי שמתפאר שיודע להגיד עתידות לפי מעמד הכוכבים, Astrolog:  יעמדו נא ויושיעך הֹבְרֵי2 שמים החזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך (ישע' מז יג).  — ומצוי שמוש זה בספרות במשמעה זו: אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים וכו' כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך (רמב"ם, תשו' ה ד).  וחברו בזה ספרים מעטים חברום יחידים מבני אדם נפתה בהם מי שדעתו קלה כקצת ספרי ההוברים שכותבים בהם מניני עשרות אלפי שנים (כוזרי א סא).  הוברי שמים הבורא שנאם כי הם משליטים הכוכבים על הכל ואין שם אדון בלעדיהם (ידע' בדרשי, פרדס ז, אוצה"ס ג).  יש מי שיכחיש היות הבחירה נמצאת באדם כדעת קצת הוברי שמים ויש גם כן מי שיכחיש התכלית בכל הפעולות כאפיקורוס (העקרים א ט).  — ואמר הפַּיָּט:  בינו זאת וראו במחזה, דעת מי הכל מכונן, שוא שקד הוֹבֵר חוזה, שכל את ידיו מעונן (ס' יום אשירה, קרובץ ארג'יל).  — וגם במשמ' °חכם בחכמת הכוכבים, תוכן.  הנה ההובר הגדול בטלמיסו הורה הטעות שאפשר ליפול במה שישפטהו ההובר עד שיחטיא הכונה כלה (נוה שלום, אבר' שלום ו א).



1 לא נתברר שרש שם זה.  יש אומרים שהוא מן הבר בערב' במשמ' חתך, אך זה רחוק.  

2 כך הקרי, ובקצת ספרים הקרי והכתיב.  אבל ברוב הספרים הכתיב הברו, אך אין לכתיב זה שום מקום לפי משמ' הענין שנדרש דוקא בינוני פועל, והכתוב בעצמו מפרש משמ' מלה זו.  ויש סברו כי זו היא בעצמה המלה חבר בחית, בחבריך, שנזכרה שם בפסוק הקודם, וכן חֹבר חבר.  זו היתה דעת בן קריש, ואעפ"י שהשיג עליו מנחם בן סרוק, נטה לדעת זו גם ריב"ג.  אך קשה לפי דעת זו הסמיכות לשמים, כי מה טעם יש בחֹברי שמים?  גם פרושו של מנחם, מן ברור אינו נכון.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים