*, ש"נ, מ"ר הֲבָרוֹת, — א) קול שאון לא ברור וצלול, Geräusch; bruit; noise: התוקע לתוך הבור וכו' אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא ר"ה ג ז. לא היו ישנין כל הלילה כדי שישמע כהן גדול קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו יומא יט:. קול הברה שעושין הריחים רגמ"ה ב"ב יח.. ריאה שתשמע בה הברה כשנופחים אותה אם ניכר המקום שממנו תשמע ההברה מושיבין עליו רוק וכו' אם נתנדנד בידוע שהיא נקובה רמב"ם שחיט' ז ז. ריאה שנופחין אותה ושומע הברה שלה והזהיר ויקר' מג.. כי כקול הסירים באכול בם לשון אש שישמיעו קול ליבשותם ודקותם ואין קול הברתם רק לרעתם כי אז ישרפו כן הוא שחוק הכסיל כי בעת הברת קול שחוק  שמחתם אזי הם כנשרפים ונאבדים ר"מ אלשיך, משלי י כג. כקול מים רבים המוגרים במורד שיש להם קול הברה גדולה מעין גנים לאיוב ג. ועל הברקים ועל הרעמים ועל קול הברה שנשמע בארץ ועל רוחות שנשבו בזעף טוא"ח, ברכ' רכז. — ואמר המליץ: אשר יפרוץ ברעיונו הלא הוא כמו אבן בעמקי ים צלולה, וישתבש ולא ידע להשיב לבד קול אך וַהֲבָרָה צלולה ר"מ בן חביב, דרכי נעם. — ובמשמ' שמועה וספור דברים אדות ענין בלי יסוד ברור: מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שחין ומערות לעוברים ושבים פעם אחת היתה בתו עוברת לינשא ושטפה נהר וכו' מיד נפלה הברה בעיר באת בתו של אותו האיש ירוש' דמאי א כב.. פעם אחת נפלה הברה בעיר ובאו סרקיים ונטלום ונתקלקלו הלוים בשיר שם ר"ה נט:. לא שישמעו קול הברה (שפלונית נתקדשה) אלא כדי שיהו נרות דולקות ומיטות מוצעות ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלונית מתקדשת היום גיט' פט.. מיד נפלה הברה בעיר פלוני בן פלוני נשכו נחש ומת מד"ר בראש' י. — ב) °הוצאת האותיות והתנועות בהשמעת הקול שלהן, Aussprache; prononciation: ותכיר הברת יתר המלים הנשרשים והבאים לשרת מנחם בן סרוק, זרה. בבגדו כתיב ולא בביגדו אין הברת חירק בלא יו"ד ונקודה שתחת הב' במקום יוד משתמשת רש"י קדוש' יח:. עשה לו (האלהים להאדם) גרגרת להעלות ולהוריד נשמת רוח חיים מן הלב מתוך הריאה אל הנחירים ואל הפה ולהוציא הברת קול הדיבור היוצא מתוך סימפוני הריאה סמ"ג, מ"ע ג. שהן (התנועות) פעמים ארוכות ונמשכות בהברתן ונקראו בשם תנועות גדולות ופעמים קצרות ונמהרות בהברתן ונקראו בשם תנועות קטנות תל"ע ב ז. — ג) °ביחוד בדקדוק, האותיות והתנועות שאפשר להוציא ביחד בפסק אחד של הקול, Silbe; syllabe; =ble: כל תנועה עם האות המתנועע על פיה להיות מרגשת במבטא נקראת הברה ויש מלה בת הברה אחת כמו אָב בֵּן אָח אֵם ויש מלות מרכבות משתים ושלש הברות ויותר עד חמש כי לא נמצא מלה עברית יותר מחמש הברות ומספר ההברות לפי מספר התנועות כי לפעמים שתים ושלש גם ארבע אותיות מרגשות בתנועה אחת ולהברה אחת תחשבנה כמו בֵּין בְּשׁוּב וכו' והתנועה אשר אין אחריה שוא נח ולא דגש חזק היא הברה פשוטה וכו' ד"מ בָּא הברה אחת ופשוטה, הֵבִיא בת שתים, הֵבִיאוּ בת ג' הברות פשוטות וכל תנועה אשר שוא נח או ד"ח אחריה המחברת אליה במבטא היא הברה מרכבת ד"מ קָם בת הברה אחת קַמְתֶּם בת ב' הברות מרכבות תל"ע ט.