פ"י, עבר ועתיד ומקור כמו כפולים עלולים, בָּרוֹתִי, אָבֹר, וְלָבֹר, (ולבור), ועבר ובינוני ועתיד וצווי כמו שלמים, בָּרַר, בָּרְרוּ, יִבְרֹר, בֹּרֵר, בְּרֹר, — א) בקש וחפש אחד אחד מבין רבים והוציאם משם, aussondern; séparer; separete : וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא יחזק' כ לח.  אבל לא תבור ולא תטחן עמה שבי' ה ט.  האומר לחבירו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי מעש' ב ו.  כל סאה שיש בו רובע ממין אחד ימעט ר' יוסי אומר יבור כלא' ב א.  ומפני מה אמרו סומא לא יתרום מפני שאין יכול לבור את היפה מתוך הרעה תוספתא תרומ' ג א.  הבורר קטנית ביו"ט בש"א בורר אוכל ואוכל וב"ה בורר כדרכו בחיקו ביצ' א ח.  נתערב לו פירות בפירות בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן בורר ומשליך לפני הבהמה אם בוררן אילו בפני עצמן ואילו בפני עצמן תוספתא שבת טז ט.  ובורר לו (המלך) נשים מכל מקום שירצה שם סנה' ד ב.  בורר מתוך הסל הראשון למנורה השני והשלישי למנחות שם מנח' ט ב.  היו לו חמשה עשר טלאים לא יאמר אברור עשרה ואכניסם לדיר ואטול מהם אחד בכור' נט:.  כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב ביצ' טו:.  וישפוט את ישראל בחרבו ויברור מהם הפריצים ויכלם יוסיפון כ.  זית שגרגרו בראש הזית ובררו אחת אחת וכתשו רמב"ם, אסורי המזבח ז ח.  מאימתי תורמין את הגורן משיברור ברר מקצת תורמין מן הברור שם תרומ' ה ה. — ב) *בהשאלה, הסכים על א' מאחרים ובחר בו  auserwählen; choisir; choose: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה אב' ב א.  דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד סנה' ג א.  ברור לו מיתה יפה תוספתא שם סוף ט.  אמר משה כיצד אעשה אברור ששה מכל שבט ושבט נמצאו שנים יתירים אברור חמשה חמשה מכל שבט נמצאו עשרה חסרים סנה' יז..  רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו עירוב' צד..  אותו היום היה אברהם יושב ותמיה בלבבו ואמר איזה אברור לבני פסיק' רב', החדש.  תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא רמב"ם, כלי המקדש ו א. — ג) חפש ובדק בדבר לדעת מהותו, untersuchen; examiner; examinate: כי את כל זה נתתי אל לבי וְלָבוּר1 את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים קהל' ט א. — ואמר המשורר: הם המבקרים המחקרים אל כל חקר,  לָבוּר טוב מרע ואמת מני שקר יל"ג, הבאת בכורים.  — ד) *עשה את הדבר טהור ונקי, °ובהשאלה, שאין בו ספק, שאין בו חשש טעות: ובוררין את הדבר כשמלה חדשה כתוב' מו..  בררו מצפונם חו"ה, הפריש'.

— נִפע', כמו עלולים, נָבַר, אִבַּר, צווי הִבָּרוּ, וכמו שלמים, *נִבְרַר, נִבְרֲרוּ, — א) עשה את עצמו בר, נקי וטהור, sich reinigen; se purifier; purify oneself: סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הִבָּרוּ נשאי כלי יי' ישע' נב יא. — ואמר הפיטן: בחרי לך היום אם עבדות אם פדיום, הִבָּרְרִי והתלבני ומהרי ונהרי והטהרי תוכחה לרמב"ע, אברך. — ב) בחרו אותם, gewählt werden; être choisi; be chosen: בררו מצפונם   ונבררו וזכו לבותם ונבחרו חו"ה, סוף הפרישות.  אבל כל זמן שלא נברר המובחר יכל לכוף שניהם טוחו"מ יג.

— פִע', בֵּרֵר, — א) עשה נקי וטהור, reiningen; purifier; to purge: ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם וּלְבָרֵר וללבן דני' יא לה.— *ובמשמע' עשה שיהיה נראה היטב, שלא יהיה ספק בדבר: צריך (בעל דין) לברר סנה' כג:.  מנחת קנאות וכו' (באה) לברר עון כרית' כד..  היה אומר (הנביא) דבר חבירו לברר נביאותו מד"ר שמות מב.  עזרא שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה שם שה"ש, קמתי אני.  תלמיד שאינו רגיל במשנתו וכו' וחוזר ומברר תלמודו שם, לחייו. אמרו לו תלמידיו רבי לא היית יודע הפסוק הזה א"ל הן אלא שבא זה וביררו בידי תנחומא מצורע ה. — ב) הסכים ובחר אחד מרבים, auswählen; choisir; choose: דש זרה בירר טחן ירוש' ברכ' ט יב ג.  לשונות שביררו להם חכמים שם נדר' א כא..  מה עשה (משה) בירר ששה ששה סנה' יז..  ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי שם כא:.  וביררנו וקבלנו עלינו ועל עצמינו פלוני בר' פלוני וכו' ושמנו אותם דיינים עלינו ר"י ברצלוני, השטרות ח. — ובמשמ' בחר והוציא מתוך: כזה שהוא מברר הרעה מהיפה שוב אינו חוזר ומברר אבל המברר היפה מן הרעה שוב חוזר ומברר מד"ר שה"ש, חכו. — °ובמשמע' יתבוננו ויבדילו בין הדברים: שם על הגבול שוטרים נטרים יעמדו, הם בזרוע עז אמתחתי ימתחו, וִיְבָרְרוּ מערבי ישקלו ימודו יל"ג, הבאת בכורים.

— פֻע', °בֹּרַר, מְבֹרָר, מבורר, — א) במשמ' ודאות: כשהאיסור לא היה מבורר קודם התערובות תוספ' תמורה פז.. — ב) במשמ' נקי: מבורר ומנופה בשלש עשר נפה רע"ב, סוט' ב א.

— הִפע', הֵבֵר, מקו' הָבֵר, — עשה נקי וטהור: רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא לְהָבֵר ירמ' ד יא. — ואמר בן סירא: סור מעול והבר כפים ומכל פשעים טהר לב ב"ס גני' לח י. — ואת החץ: הָבֵרוּ2 החצים מלאו השלטים ירמ' נא יא.

— הָפע', *הוּבְרַר, נעשה הדבר ודאי,  שאין בו ספק: נשחטה הובררה דלאכילה עומדת לא נשחטה הובררה דלגדל ביצים עומדת ביצ' ד..  אין אומרין הוברר הדבר בדבר שבשעת עשייתו אין אדם יכול לעשותו רלב"ח קיט.  הוברר הדבר למפרע רע"ב קינ' א ד.  וכאשר תשלם החקירה בהם (בכל הדרושים) תוברר הצודקת מהבלתי צודקת יסור הספק מהדרוש ההוא רלב"ג, הקד' מלח' ה'.  סודות מסופקים ולא הובררו ר"מ בר' שלמה, שירים מקובצים, יהגו מזמותי. — °ובמש' נבחר למשרה מן המשרות: אם הובררו טובי העיר מתחילה להנהיג קהלם תשו' מהרי"ק קעא.  שצוו להם המובררים שלא למכור יין ביותר משבעה פשוטים רשב"א תקצא.

— הִתפ', נִתפ' — א) נעשו ברים וטהורים: יִתְבָּרְרוּ ויתלבנו ויצרפו רבים דני' יב י. — ב) הראה עצמו והתנהג כמו בר, כמו נקי וטהור וצדיק: עם נבר תִּתְבָּרָר3 ועם עקש תתפתל תהל' יח כז. — ואמר הפיטן: למענך זוכר הברית מִתְבָּרֵר עם ברים למענך חוקר לבבות וחופש כל חדרים סמנא"צ, הושע' ליום א', למענך. — ג) בקש שיבררו לו: אותה שעה (ששאל משה בסנה לשמו של הקב"ה) נתברר משה על עסקיו שנתיירא אם ישְאָלו לו מה שמו מה יאמר להם באותה שעה היה מבקש משה שיודיענו הב"ה את השם הגדול מד"ר שמות ג.  בשעה שנתברר (אברהם) על עסקיו הקב"ה בירר לו עסקיו וכו' אימתי נתברר על עסקיו בשעה שאמר במה אדע כי אירשנה שם ויקרא יא.  ואימתי נתברר (משה) על עסקיו שעה שאמר הראני נא את כבודך שם תהל' יח כ. — ד) °נעשה הדבר ברור, ודאי, שאין בו ספק: וכיון שחלקו ונוטל זה חציה וזה חציה נתברר כי כל אחד מה שלקח הוא חלקו ר"ח ביצ' לז:.  וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האיסור והמותר הק' הרמב"ם ליד החזקה.  לא האמנתי לדברים עד אשר התלבנו אצלי והתבררו ר"מ בר שלמה, שירים מקובצים, יהגו מזמותי. — ובמשמ' °ברור האכל מתוך הפסלת: שהפסולת (של הכרשינין) נופל דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו רש"י שבת קמ..