הֶבְקֵר
*, ש"ז, — בא"י כמו הפקר: בית שמאי אומרים הבקר לעניים הבקר (פאה ו א). ובית הלל אומרים אינו הבקר (לעניים) עד שיובקר אף לעשירים (עדי' ד ג). בשחרית אדם צריך לומר כל מה שילקטו העניים היום מבין העמרים הבקר וכו' אין הבקר אגסים הבקר שאין אנו אחראין לרמאין (פאה ו א).