הֶבְקֵר

*, ש"ז, —  בא"י כמו הפקר:  בית שמאי אומרים הבקר לעניים הבקר (פאה ו א).  ובית הלל אומרים אינו הבקר (לעניים) עד שיובקר אף לעשירים (עדי' ד ג).  בשחרית אדם צריך לומר כל מה שילקטו העניים היום מבין העמרים הבקר וכו' אין הבקר אגסים הבקר שאין אנו אחראין לרמאין (פאה ו א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים