הַבְרָחָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הִבְרִיחַההברחה זכורה בתלמוד וכו' והפירות אוכל אותם הנברח כל זמן שההברחה אצלו (שו"ת הרי"ף רלו).  עד שתכתוב בשטר זה מהיום נתונים (נכסי) לך ולכשארצה יש כאן הברחה מבעלה שאם בא לזכות תאמר איני רוצה (רש"י כתוב' עט.).  משום דע"י הברחה הוו נכסים שאינם ידועים (תוספ' שם).  ואין משביעין למקבל מתנה שלא היה הברחה בדבר (ב"י טוהו"מ צט).  גם טוענין (האחים) שהכל היה דרך הברחה הן מהזקנה הן מאביהם ומעולם לא פרעו דבר משלהם רק משל אביהם (שו"ת רמ"א קט).  אם מכוון שיתקיימו דברי השטר לא נקרא הברחה (תשו' חו"י רי).—  ומ"ר:  שראוי שיבטלו כל שטרי הברחות ותחבולות שיעשו עד היום הזה (טחו"מ, גביית חוב צט).