1, ש"ז, סמי' הֶגְיוֹן, כנ' הֶגְיוֹנָם, — א) קול המית נימי הכנור וכדומה, Rauschen d. Saiteninstrnmente; Bruit des instruments à cordes; sound of string instruments:  להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות עלי עשור ועלי נבל עלי הִגָּיוֹן בכנור תהל' צב ג-ד.  הִגָּיוֹן סלה שם ט יז. — *וקול הרעם:  הפקחים יודעין רמוזו והגיונו  מד"ר בראש' יב. — וגם °קול השירה בפה:  דור אחר דור היה לנו (לשון העברית) למורשת מדי היותנו בארץ ירושתנו בחסדי קדושינו למלאכות מלכינו לשירות לוינו לנגינת כהנינו ביד נביאנו לחזון בפי שרינו לְהִגָּיוֹן רסע"ג, הקד' האגרון. — ואמר הפיטן:  עלי הֶגְיוֹן מחוליה, אשר דמם בעריה, ועלי ועד אשר שמם ובטול סנהדריה קינ' לת"ב, אלי צין. — ב) כמו הָגוּת, מה שהלב הֹגֶה:  יהיו לרצון אמרי פי וְהֶגְיוֹן לבי לפניך תהל' יט יה. — ואמר הפיטן:  מלאכי רחמים משרתי עליון, חלו נא פני עליון, במיטב הִגָּיוֹן סליח' יום ג', מלאכי.  אאמיר מסתתר במעון חביון, אערכה פלאותיו זו לזו בְּהִגָּיוֹן יוצר שבה"ג, אאמיר.  חלבי ודמי הנמעט בצומי, תמורי חלבים ודמים, קבל הֶגְיוֹן לבי אשר ערכתי היום בנעימי, זה עשרת הימים סליח' מנח' יוה"כ, משאת כפי.  זדוני לגיוני, מחוק עם שגיוני, זכר לי בְּהֶגְיוֹנַי, ברית בין הבתרים סליח' מוס' יוה"כ, אלהי.  איכה הגת בְּהֶגְיוֹנֶךָ, להדוף ביד הוללים המונך קינ' לת"ב, איכה אצת.  אבינו מלך אנקת עמך ישראל וישועתו, ראה ממרום להסכית תחנתו, בטוי הֶגְיוֹנוֹ יערב כמנחת קדמתו סליח' מנח' יוה"כ, אבינו.  סופקת כף אל כף והומה בְּהֶגְיוֹנָהּ, איה אפוא תקותי ותקותי מי ישורנה סליח' יום ז, בתולת. — ואמר המליץ:  הגיון הנפש העצובה.  בדפקה דלתי התשובה, ועל דלתותיה נצבה הגיון הנפש לבר חייא א.  העמוד הראשון פתיחת ההגיון , בתשבחות לאל עליון שם. — ובמש' *העיון והקריאה בספר בדבר חכמה, וכדומה:  ספרי בן סירא וכו' להגיון ניתנו ליגיעה לא ניתנו ירוש' סנה' יז כח..  הקול קול יעקב בהגיון תורה פדר"א לב.  שעל הגיון תורה תפסוהו ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת לד. — ואמר המליץ:  אבל עינוגיו ושמחת לבו בהגיון דת אלהים להסתכל ולהבין באותותיו ובכל המעשים הגבוהים הוא לעיני העולם הזה עשר הגיון הנפש לבר חייא ב.  אבל שמיעת דברי התורה והתמדת ההגיון במקרא לא הוא מכוסה ולא הוא נפלא מבני אדם פי' י' הדברות לנסי בן נח הקראי.  וראה מנוחת התורה כי טוב זהו הגיון התורה שצריכה מנוחת הגוף ויגיעת הנפש בהפך מעסקי העולם שצריכים יגיעת הגוף ומנוחת הנפש ר' בחיי, ויחי. — ואמר המשורר:  הסכת ושמע בדת  הגיונים ר"י הלוי, דיואן עב. — ובמשמ' דבור פה:  וגם כי אלך בגיא צלמות, לא אירא לשאון המות, כי שפתי חניתי, והגיוני אוני, וניבי חרבי, ומלי כלי, ולשוני קלשוני דברי חפץ, אגר' לשון הזהב לר"י חריזי. — ג)דברי קנטור ושנינות נגד הזולת2, Satire: שפתי קמי וְהֶגְיוֹנָם עלי כל היום איכ' ג סב.  כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העוה"ב אמר להן הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון3 והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים ברכ' כח:. — ואמר הַפָּיַּט:  ושמי אשר היה להגיון, נהפך בפי זרים להגיון, מתפארים עלי בחזיון אהב' א פסח יודעי. — ד) °הוצאת האותיות בכלי הדבור:  הא הֶגְיוֹנָהּ משֻנה מכל האותיות, בכלם הרגש שפה ובהא אינו מצוי להיות יוצר לשב' לפני שבוע', אהלל. — ה) °חכמת הַהִגָּיוֹן, והיא המבארת ומלמדת חקי השכל באיזה דרכים הוא עושה הקשים ומדמה דבר לדבר ולומד דבר מדבר1, Logik; logique; logic:  גם צורך יש למשכיל שידע לצורך התלמוד חכמת ההגיון כי היא מאזני כל חכמה ראב"ע, יסוד מורא א.  כי למה שנתברר מהם המופת בחכמות ההרגליות וההגיון בטחו הנפשות על כל מה שאמרוהו בטבע ובמה שאחר הטבע כוזרי ה יד.  ואם נמשיך דרכי ההגיון לקיים הדעות בם ולבטלם יכלו החיים בלעדי התולדה שם.  כמו שאמר אריסטאטליס בעל חכמת ההגיון הרקמה, שער א.  שאל שר אחד מבעלי חכמות התורתיות ומאנשי הצחות והמליצה בלשון ערב לאיש עין במלאכת ההגיון שיבאר לו עניני השמות הנזכרים הרבה במלאכת ההגיון ויבאר לו הקד' מלות ההגיון.  השם אשר יקראהו מדקדק הערב התחלה הוא אשר יקראו בעל מלאכת ההגיון הנושא ואשר יקראהו המדקדק ספור ההתחלה הוא אשר יקראהו בעל מלאכת ההגיון הנשוא שם א.  הנה בעבור אלו הענינים אשר תועיל זאת המלאכה קראוה מלאכת ההגיון אמרו מדרגת מלאכת ההגיון מן השכל כמדרגת מלאכת הדקדוק מן הלשון שם יד.  וזה מבואר למי שנתחנך מעט במלאכת ההגיון  ר"מ נרבוני, המאמ' בבחירה.  שני למודים לא יתכן לכלות בהם הזמן והם הדקדוק וההגיון ואמר כמו שלא לומד הנער לכתוב עד שיתקנו הקולמוס בידו כן לא למדו התלמידים למוד החכמות עד שהבינם מלאכת ההגיון והדקדוק ידע' בדרשי, פרדס ה, אוצה"ס ג.  הנה ידיעת ההגיון היא אשר תכוין הסדור אשר בו נבדיל הנכון מהגדר וההקש מהנפסד להבדיל ידיעה האמיתית מאשר איננה אמיתית וכו' היא מאזנים ומשקולת לחכמות כולן אלגזלי, כוונ' הפלסופ'.  והוא (אפלטון) היה מאתינש מיון והלך ללמוד למצרים וחלק הפילוסופיה לג' חלקים המדות שהיא איתיקה וההגיון שהיא לוגיקא והטבעיות וכו' ספר היוחסין, מאמ' ו.  ההגיון הוא מלאכת המלאכות וחכמת החכמות וכו' וקראו הגיון מלשון והגית בו מכלול יופי לר"י מסיר ליאון 80.  ההגיון בחכמות כמלך במדינה ר"י לטיף, רב פעלים יז.  ובהיותי אצלם שאלוני מענין מעשי וענין גלותי וסבת הענין והרחיבו עלי פיהם בהגיונם ובפילוסופותם עד החזיקו בי בחזקת עוֵר הקד' ספר עזרת ה', הפליט סד. — ואמר המליץ:  אני בקי בְּהִגָּיוֹן, בטיב מינים וסוג עליון, ובהקש ובדמיון עמנ', מחב' ט.

°גבול, גבול גדול, גבול אמצעי, גבול משותף. — גזרה.

°הקדמה. — °הקש, הקש התחברותי, הקש שנאיי, הקש מופתי.

°משפט.

°נושא ונשוא, נושא בתולדה, נשוא בתולדה.

°קו. — °קל וחומר.

°תולדה.