הַגְזָמָה

°, ש"נ, — שה"פ מן הִגְזִים: ולעוצם אורך זה הזמן אמר שהוא לאלף דור על דרך ההפלגה והגזמה (רלב"ג, באור על דה"י טז, אוצה"ס ב). — ובמשמ' אִיּוּם: ושלח משם כתבים לראובן שאם ירצה ליפרע מחובו בבגדים לערך כך הנה מה טוב ואם לאו שלא יפרע ועוד הגזמות הרבה (שו"ת מהרשד"ם, יו"ד קב). האמת שהיה טוען שמעון בהגזמותיו שכדין היה עושה מטעמים ידועים אצלו (שם).

חיפוש במילון: