הַגְרָמָה

*, ש"נ, — א) שה"פ מן הִגְרִים הסכין וכדומה: ואלו הן הלכות שחיטה שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור (חול' ט.).  הגרמה כיצד זה השוחט בקנה למעלה במקום שאינו ראוי (רמב"ם שחיט' ג יב).  — ב) °כמו *גְּרַם, *גְּרָמָה: וזכרו מה שזכר רב האיי ריש גלות ישראל מן הגרמת העבור ואשר הוצרך אליו וכו' (ספר המצוות, מיוח' לר' לוי בן יפת).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים