*, ש"נ, —  שה"פ מן הֵגִיף, א) הקשת התריסים וכדומה:  אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין (סוט' ח א).  וכולן היו צריכין להביא עדותן חוץ מן הירא ורך הלבב שעדיו עמו שמע קול הגפת תריסים ונבעת קול צהלת סוסים ומרתית (ספרי, שופט', קצב).  שמע קול קרנות והרתיע הגפת תריסין  והרתיע צחצוח חרבות ומים שותתין לו על ברכיו חוזר (סוט' מד:).  — ב) סגירת צלעות הדלת:  מעשה בר' יהושע בר חנניא שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא (ערכ' יא:).