הֲדוֹם, ש"ז, מ"ר הֲדֹמִים, הֲדוֹ=, — כעין ספסל קטן, שרפרף, המשמש למי שיושב על כסא גבוה לשים עליו את רגליו, Fussschemel; escabeau; footstool : כה אמר יי' השמים כסאי והארץ הֲדֹם רגלי (ישע' סו א).  — ואמר הפיטן: נטע חוג לַהֲדוֹמוֹ ושחק למכון שבתו (יוצר שבת לפני שבוע', אהלל).  — וכנוי מליצי להמקדש: השליך (אלהים) משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הֲדֹם רגליו ביום אפו (איוב ב א).  אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יי' וְלַהֲדֹם רגלי אלהינו (דהי"א כח ב).  רוממו יי' אלהינו והשתחוו לַהֲדֹם רגליו (תהל' צט ה).  אמרו לו לא נבכה שהגוים עובדי ע"ז מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים יושבים בשלוה ושאנן ובית הדום של אלהינו יהיה לשריפת אש (ספר יעקב מג).  — °ובכנ': זריות הֲדוֹמָךְ, ושרפת אולמך, הבט ממרומך, ועל הגוים שפוך זעמך (סליח' ג עשי"ת, יושב בגבהי).  — שם את פלוני הֲדֹם לרגלי פלוני, הכניעו והשפילו ושמהו תחת רגליו של פלוני: שב לימיני עד אשית איביך הֲדֹם לרגליך (תהל' קי א).  — ומ"ז הֲדוֹמַיִם, °כנוי מליצי להארץ, תבל ומלואה: ענתה בת קול משמים, אם אשמע קול אחר אהפוך את העולם למים, לתהו ובוהו אשית הֲדוֹמַיִם, גזרה היא מלפני קבלוה משעשעי דת יומים (מוסף יוה"כ, אלה אזכרה).  — וכמו"כ במ"ר: בונה מעלות במרומים, גודר תחתיות הֲדוֹמִים, דלת סוגר בעד הומים (יוצר א שבוע', תתו קול).  יושב בגבהי מרומים, ומביט בעמקי הֲדוֹמִים, ויודע כל תעלומים, ןמבין כל סתומים (סליח' ג עשי"ת, יושב).  — והֲדוֹמוֹת: ירושלים הרים סביב לה עומדים כחומות, ויי' סביב לעמו יוסד הֲדוֹמוֹת, עדינה תפיל לאין תקומות (סליח' ג עשי"ת, ירושלם).  נצבים כחומות, ברתתים ואימות, מרבים תעצומות, לאל יוסד הֲדוֹמוֹת (אופן שבה"ג, בלולי).